קטגוריה:אסתר ח ו

<< · מ"ג אסתר · ח · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֠י אֵיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בָּרָעָ֖ה אֲשֶׁר־יִמְצָ֣א אֶת־עַמִּ֑י וְאֵֽיכָכָ֤ה אוּכַל֙ וְֽרָאִ֔יתִי בְּאׇבְדַ֖ן מוֹלַדְתִּֽי׃

מטול דהיך אנא יכלא למיחמי ית בישתא דאירע ית עמי והיך איכול ואיחזי באבדנא דתולדותי.

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

השאלות:

הכפל מבואר :

כי איככה, נתנה טעם על שאי אפשר לכתוב ספרים אחרים חתומים שיונחו גם כן ביד השרים עד בוא מועד, ויהיו כתוב בהן היפך הראשונים, כי בזה יש שני ריעותות : א. כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי תיכף עד שיגיע הזמן המוגבל, כי בתוך הזמן הזה יהיו נכונים למשיסה וחרפות, ב. עיקר הדבר כי בהגיע הזמן לא ישמעו לקול הספרים האחרונים, ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי, והם ממש הדברים שדיברה בפסוק ג' :

ו.    [ עריכה ]
"כי אם החרש תחרישי", אם תשתקי עכשו שלא ללמד סניגוריא על אמתך, סופך לשתוק לעתיד לבוא ואין לך פתחון פה, למה, שאת יכולה לעשות טובה בימיך ולא עשית. ומה את סבורה שהקדוש ברוך הוא מניח את ישראל, מכל מקום מעמיד להם גואל, הדא הוא דכתיב: "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". 

אור חדש

פרק ח/פסוק ו

כי איככה וגו' (אסתר ח, ו) מה שהוצרך לומר איככה שני פעמים שאם כתב כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ובאבדן (ספר אור חדש עמוד קצט) מולדתי היה נראה שלא היה בקשתה רק אם ישאר לה עמה אע"ג דמשפחתה יהיו נאבדין ואם ישאר לה מולדתה אע"ג שימצא רע את עמה אינה מקפדת, ולכך אמרה שכל אחד לא אוכל לראות ואצל עמה לא אמרה באבדן עמי, כי בודאי דבר זה אי אפשר שיהרוג את כולם ולא יהיו בורחים איזה אנשים ולא יהיו נמסרים הכל בידיהם, גם כי דבר זה היתה בטוחה מן הש"י שלא יאבדו ישראל כלם אבל אצל מולדתה שייך לומר שיהיו נאבדים לגמרי.

אם על המלך טוב וגו' (אסתר ח, ה) פירוש הכתוב כי הדבר שהוא ראוי לעשות לגמרי שאין לו שום צד שלא יהיה נעשה וזה כאשר המעשה הוא טוב לעושה גם הוא ראוי אל המקבל וגם המעשה מצד עצמו הוא ראוי ולכך אמר אם על המלך טוב וזהו מצד העושה שהוא טוב לו כנגד שהוא ראוי מצד המקבל אמרה ואם מצאתי חן בעיניו שהוא מקבל אשר נעשה לו כיון שהוא מוצא חן בעיניו א"כ הוא ראוי מצד המקבל, ואמרה עוד וכשר הדבר ר"ל שכך נותן מדת היושר והוא כשר בצד עצמו ולפעמים אף שמצא המקבל חן בעיניו וראוי לעשות מצד העושה וכן הוא ראוי לעשות מצד המקבל מ"מ אין ראוי לעשות מצד עצמו שהוא כנגד היושר על זה אמרה ג' דברים אם על המלך טוב שהוא העושה ואם מצאתי חן בעיניו ובשביל זה ראוי לעשות מצד המקבל וכשר הדבר מצד עצמו ואמרה וטובה אני בעיניו והטוב הוא חפץ ורוצה בטוב ולפיכך יכתב להשיב הספרים ואף כי אין ראוי כ"כ להשיב הספרים אשר נכתבו בשם המלך מ"מ יש לעשות לפנים משורת הדין כאשר המבקש הוא טוב והוא עושה כל ענין שלו לפנים משורת הדין לכך יעשה עמו ג"כ לפנים משורת הדין ויכתוב להשיב הספרים.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ו.