ביאור:אי הזכרת שם ה' במגילה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מדוע לא הוזכר שם ה' במגילה?

שתי סיבות היו לכך:

"א)" כאשר הדת נוצלה להוללות ולכל מעשה תועבה, לא רצו לשלב ב"קומדיה" זו גם את שם ה'.

"ב)" המגילה נכתבה בראשונה בפרסית ולא בעברית. את שם ה' לא ניתן להעתיק לאף שפה אחרת. כל המתרגמים הגדולים הזכירו בתירגומם את ה' באותיות עבריות. אחד שניסה לכתוב את שם ה' באותיות יווניות כתב ביטוי מוזר ומשונה. ולכן שם אדוני לא מוזכר במגילת אסתר.... בספר "התורה וכתבה" (טרם פורסם בדפוס) הסברתי את הנושא באריכות וציטטתי את המקורות (ראה ב"ערוך" בערך "פופי" המסביר זאת).

ר' אברהם אבן עזרא בפתיחה לפירושו למגילת אסתר שאל:

והנה אין במגילה הזאת זכר ה', והיא מספרי הקודש? הוא השיב: והנכון בעיני, שזאת המגילה חיברה מרדכי וכו' והעתיקוה הפרסים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם, והנה הם עובדי עבודת גלולים,"והיו כותבים תחת השם הנכבד והנורא, שם תועבותם", כאשר עשו הכותים, שכתבו תחת 'בראשית ברא אלקים' - 'ברא אשימא'. והנה כבוד ה' שלא יזכרנו מרדכי במגילה.

מקור רעיונו הוא בדברי רבנו "סעדיה גאון" (דבריו מצוטטים ב"ויוסף אברהם" מהדורה תניינא, בפירושו על המגילה ד,יד).

ר' יצחק עראמה דחה את דבריו, כי לדעתו המגילה לא הועתקה מכתבי מרדכי ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם אלא ההיפך. המגילה נכתבה בדברי הימים של מלכיהם, ומרדכי העתיקה וכתבה בעברית, לכן לא הוזכר בה שם שמים. אולם במגילה כתוב: "וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה ... " (ט,כ).

"וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית" (ט,כט). מהנאמר משתמע, שמרדכי ואסתר כתבו את המגילה ולא שהעתיקוה מדברי הימים של מלכי פרס. הסיבה לאי הזכרת שם ה' נובע מכך, שכתבוהו בלועזית (פרסית או יוונית) ולא יכלו לכתוב את שם ה' בשפות אלה.

עובדה היא, שבשבע התוספות למגילת אסתר, שפורסמו בתירגום השבעים והוכנסו בספרים החיצוניים, מופיע שם ה' 42 פעם. בתוספות אלה העלו המחברים את רעיונותיהם וסיפוריהם, שלא תמיד תאמו את התיאור במגילה. תוספות אלה חוברו בזמן מאוחר יחסית. רוב המלוּמדים סבורים שלפחות חלקן נכתבו במקור בעברית (ראה "הספרים החיצוניים" מאת אברהם כהנא, כרך א' מעמ' תקל"ט ואילך), לכן לא היתה להם שום מניעה שלא להזכיר שם ה'. כותבי המגילה עצמה, שנכתבה תחילה פרסית, לא יכלו להזכיר שם ה', כי כאמור, שם ה' לא ניתן לתירגום לאף שפה אחרת. מרדכי ואסתר במעמדם הרשמי, כתבו את המגילה, שתתאים לכל האוכלוסיה. בשל כך לא היתה להם אפשרות לכתוב את שם ה', שלא ניתן להעתיקו לשפה אחרת. לעומת זאת אלה שכתבו את ה"תוספות" למגילה, ובכלל זה את הספרים החיצוניים, גם אם כתבו אותם ביוונית, הכתיבה היתה מיועדת לבני ישראל, אשר ידעו טוב יותר יוונית מאשר עברית, לכן הם יכלו לכתוב את שם ה' באותיות עבריות.

מקורות

ר' אברהם קורמן, "תכלת אברהם", יצא לאור בהוצאת "מקור נובע".

תגובות

• כדאי להזכיר את העניין שה' מוזכר ברמז: כל מקום שכתוב "המלך" אפשר לפרש את זה על מלכו של עולם. זה גם מסביר למה סופרי סת"ם מתעקשים לסדר את הדפים כך שהמילה "המלך" תמיד מופיעה בראש העמוד. וראו גם ביאור:אסתר ה ד#שם ה'.
• סיפור יוסף משתרע על 12 פרקים גדולים, ושם ה' מופיע בו 8 פעמים בלבד, בפרק אחד, בהקשר אחד: אלוהים גורם הצלחה ליוסף בבית פוטיפר ובבית הסוהר - "וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ" (בראשית לט ב), "וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד" (בראשית לט כא). כותב הסיפור מכניס את דעתו האישית ללא הוכחה ומוריד מערכו של יוסף, שללא עזרת השם הוא לא היה מצליח. אלוהים לא דיבר עם יוסף ולא הורה לו דבר, ואפילו החלומות לא הראו איך להצליח. כשם שיד אלוהים היתה בסיפור יוסף, כך היתה יד אלוהים בסיפור אסתר. וכשם שיוסף פעל בהצלחה גם מרדכי ואסתר הצליחו במשימתם להציל את היהודים מהתבוללות.
• נקודת המפתח בסיפור אסתר הוא משחק המילים על המילה "לְאַבְּדָם" (אסתר ג ט) אשר לאורך המגילה מופיעה במובנים שונים של: לפזר, להעביד, להרוג ולהעלים. משחק המילים הזה משמעותי רק בעברית: בקריאה בציבור או מחזה. התרגומים התרכזו בסיפור ההיתולי לילדים, וחיפשו את אלוהים כדי להסביר את הניסים, במקום לראות את גדולתם של אסתר ומרדכי.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_jm1