מ"ג אסתר ט כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר ט · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קימו וקבל [וקבלו] היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קִיְּמוּ וקבל [וְקִבְּלוּ] הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קִיְּמ֣וּ וקבל וְקִבְּל֣וּ הַיְּהוּדִים֩ ׀ עֲלֵיהֶ֨ם ׀ וְעַל־זַרְעָ֜ם וְעַ֨ל כׇּל־הַנִּלְוִ֤ים עֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א יַעֲב֔וֹר לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֣ת שְׁנֵ֤י הַיָּמִים֙ הָאֵ֔לֶּה כִּכְתָבָ֖ם וְכִזְמַנָּ֑ם בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃


תרגום שני

לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

קיימו וקבילו יהודאי עליהון ועל בניהון ועל כל מה דאיתספון עליהון ולא יפסקון למיהוי עבדין ית תרין יומיא האילין היך כתביהון והיך זמניהון בכל שתא ושתא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנלוים עליהם" - גרים העתידים להתגייר

"ככתבם" - שתהא המגילה כתובה כתב אשורית

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם – גֵּרִים הָעֲתִידִים לְהִתְגַּיֵּר.
כִּכְתָבָם – שֶׁתְּהֵא הַמְּגִלָּה כְתוּבָה כְּתָב אַשׁוּרִית (מגילה י"ט ע"א).

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
מהו ולא יעבור,
ומהו ככתבם וכזמנם :
קימו, לכן קימו וקבלו, א. שיהיה קבלת הפורים כולל גם לדורות הבאים אחריהם, ועל זה אמר עליהם ועל זרעם, ב. ולא יעבור שלא ידמה לשאר גזירות שגזרו חכמים שבית דין אחר הגדול בחכמה ובמנין יכול לבטל דברי ב"ד חבירו, אבל בזה התנו שלא יעבור ויתבטל בשום אופן, ג. להיות עושין שני הימים פרזים בי"ד ומוקפים בט"ו, ד. וככתבם בקריאת המגילה :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ט כז 

אור חדש

פרק ט/פסוק כז

קימו וקבלו היהודים עליהם (אסתר ט, כז) וגומר, מה שכתוב קודם קימו ואח"כ קבלו ולפי הסברא היה לכתוב קודם קבלו ואח"כ קימו רק מפני כי בראשונה החלו לעשות כאשר הרגו בשונאיהם ועשו משתה ושמחה בי"ד וט"ו ועתה בשנה שניה כאשר חזר ועשו יום טוב בזה קימו את אשר עשו בתחילה ולכך כתיב קימו ואח"כ כתב וקבלו היינו שהיו מקבלים ג"כ לעתיד וזהו וקבלו ומה שכתיב קבל וקרי קבלו כמו שהתבאר למעלה כי הקבלה הזאת שב"ד של ישראל היו מקבלין עליהם וזהו קבל לשון יחיד שהוא נאמר על הב"ד אבל הקרי הוא קבלו כי כל אדם ואדם בישראל קבלו עליהם כאשר הב"ד היו מקבלים אבל קימו לשון רבים כי כל אחד הוא מקיים המצוה בפני עצמו רק הקבלה הוא לב"ד ולפיכך כתיב (אסתר ט, כג) וקבל ומ"מ נחשב זה כאלו כל ישראל מקבלים לכך וקבלו קרינן.

ובגמרא אמרינן (מגילה דף ז.) אסתר ברוח הקודש נאמר דכתיב (אסתר ו, ו) ויאמר המן בלבו ומייתי שם הרבה תנאי ואמר שם אמר רב יהודה אמר שמואל אלו הואי התם הוי אמרי להו מלתא דעדיפא מכולהי שנאמר (שם ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו למעלה מה שקבלו למטה ע"כ בא לפרש מה שכתיב (שם) קימו וקבלו ולא סגי בחדא לומר קימו או קבלו ואמר כי לכך כתיב קימו וקבלו כי מלמד לך כי מצוה זאת של קריאת מגילה נחשב כאלו הש"י צוה עליה כיון שהסכים על המצוה הזאת מלמעלה נחשב כי הש"י צוה עליה ואינה כמו שאר מצות שהם מדרבנן שב"ד התחתון גזרו בלבד אבל מצוה זאת נחשבת שהוא מצוה מן הש"י וגם אינה כמו שאר מצות מלמעלה בלבד ולא מב"ד של מטה ומלמעלה וזה בודאי נחשב חזוק גדול מאוד כאשר המצוה היא מלמטה ומלמעלה.

בפרק ר' עקיבא (שבת דף פח.) ויתיצבו בתחתית ההר אמר ר' אבדימי בר חמא מלמד שהקב"ה כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר ר' אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (שם) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר ג"כ בא לתרץ מה שכתיב קודם קימו ואח"כ קבלו ופירוש ע"י זה שקימו מגילת אסתר קבלו עליהם מה שהיה ראוי להם לקבל עליהם בהר סיני כי בימי מרדכי ואסתר שקבלו עליהם מקרא מגילה והוא מצוה אחת וכאלו היא כתובה בתורה שכך אמרו במסכת מגילה (דף יד.) מ"ח נביאים וז' נביאות עמדו לישראל וכולם לא פחתו ולא הוסיפו על תורת משה כי אם מקרא מגילה מאי דריש וכו' ולכך כאשר קיימו מצוה זאת ודבר זה היה מעצמם ולא שגזר עליהם ובזה קבלו עליהם כל המצות בק"ו כי מצוה זאת שלא שמעו מן הש"י שהוא רוצה שיקבלו מצוה זאת אפילו הכי קבלו עליהם שאר מצות ששמעו כי הקב"ה רוצה שיהיו מקבלים כ"ש שהיו מקבלים עליהם אפילו לא כפה עליהם הר כגיגית ולכך כאשר קבלו עליהם מצוה זאת בזה היו מקבלים כל המצות ולכך כתיב (שם) קימו וקבלו קיימו המצות שנתנו בסיני וקבלו עליהם עתה מקרא מגילה וכבר פרשנו כל זה בהקדמה ע"ש ויש לשאול דכאן אמרינן דקרא דכתיב קימו וקבלו בא ללמוד שקיימו עתה מה שקבלו והרי לעיל אמרנו כי קרא אתא ללמוד שקיימו למעלה מה שקבלו למטה ונראה כי אין זה קשיא כי בודאי שניהם ילפינן דאין לומר דקרא אתא ללמוד שקיימו למעלה מה שקבלו למטה דא"כ לכתוב קבלו וקימו כי בודאי הם צריכים לקבל התחלה ואח"כ היו מקיימים אותה מלמעלה אבל כי דרשינן כי קיימו עתה מה שקבלו כבר אין קשיא מה שאמר קימו וקבלו ולא אמר קבלו וקימו כי הכתוב מדבר (ספר אור חדש עמוד ריז) מה שהיה עתה ולא מה שהיה כבר ולהא לחודא לא אתי שקיימו עתה מה שקבלו כבר דא"כ לכתוב קימו קבלו ולא קימו וקבלו דמשמע ב' דברים לכך צריך לומר שקיימו למעלה וקיימו למטה ועוד כי אף אם נאמר שקיימו עתה מה שקבלו כבר צריך לומר ג"כ שקיימו מגילה למעלה דאל"כ מה שקיימו מקרא מגילה עתה אין הקיום הזה הוא לקבלה שקבלו כבר כי מקרא מגילה אינו רק דרבנן בשלמא אי מקרא מגילה יש לו קיום למעלה וכאלו נתנה מצוה זאת מסיני הוי שפיר כיון שקיימו עתה מצוה זאת שהיא ג"כ מן הש"י דבר זה קבלה לכל המצות שנאמרו ברוח הקודש כמו שנתבאר למעלה בהקדמה ע"ש אבל אם מצות מקרא מגילה אינו רק מדברי סופרים אין כאן קיום למה שקבלו כבר כי מצות מדברי סופרים ואיך דברי סופרים קיום אל התורה דבר זה אין לומר.

ככתבם וכזמנם (אסתר ט,כז) פי' ט, כז) פי' ככתבם דהיינו יום י"ד ויום ט"ו זה נקרא ככתבם וכזמנם דבר זה מה שמקדימין אנשי כפרים ליום הכניסה וזה נקרא בזמנם וכן דרשו רז"ל בזמניהם זמנים הרבה תקנו להם ולפי פשוטו היה נראה פי' וכזמנם שאם הוא שנה מעוברת יש לעשות פורים באדר השני וכך משמע בזמנם כמו הזמן שהוא ראוי אל פורים כי פורים ראוי שיהיה בסוף החדשים והוא זמן של פורים כמו שהתבאר למעלה ולפיכך אדר השני שהוא סוף החדשים ראוי לפורים לאדר הראשון אבל רז"ל למדו זה ממקום אחר לכך דרשו כזמנם למה שאמרנו.

<< · מ"ג אסתר · ט · כז · >>