מ"ג אסתר ט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר ט · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת וּמָה רָאוּ עַל כָּכָה וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר עַל־כֵּ֕ן עַל־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הָאִגֶּ֣רֶת הַזֹּ֑את וּמָֽה־רָא֣וּ עַל־כָּ֔כָה וּמָ֥ה הִגִּ֖יעַ אֲלֵיהֶֽם׃


תרגום שני

לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מטול כדין קרו ליומתא האילין פורים על שם פורתא ועקתא דארע יתהון מטול כתבא ומפרש באיגרתא הדא מה חזו על כדין ומה ארע יתהון.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"על כן על כל דברי האגרת הזאת" - נקבעו הימים האלה ולכך נכתבה לדעת דורות הבאים

"ומה ראו" - עושי המעשים האלו שעשאום

"ומה הגיע אליהם" - מה ראה אחשורוש שנשתמש בכלי הקודש ומה הגיע עליהם שבא שטן ורקד ביניהם והרג את ושתי מה ראה המן שנתקנא במרדכי ומה הגיע אליו שתלו אותו ואת בניו מה ראה מרדכי שלא יכרע ולא ישתחוה ומה ראתה אסתר שזימנה להמן

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת – נִקְבְּעוּ הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וּלְכַךְ נִכְתְּבָה לָדַעַת דּוֹרוֹת הַבָּאִים.
וּמָה רָאוּ – עוֹשֵׂי הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה שֶׁעֲשָׂאוּם.
וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם – מָה רָאָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, "וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם": שֶׁבָּא שָׂטָן וְרָקַד בֵּינֵיהֶם וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי. מָה רָאָה הָמָן שֶׁנִּתְקַנֵּא בְמָרְדְּכַי, וּמָה הִגִּיעַ אֵלָיו: שֶׁתָּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו. מָה רָאָה מָרְדְּכַי שֶׁלֹּא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה, וּמָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּמְּנָה לְהָמָן (מגילה י"ט ע"א).

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
ומה הכונה בקריאת השם,
וכפל על כן על כל דברי האגרת וכו' שאין לו ביאור :
על כן באר שהשם שקראו לימים האלה פורים, היה על שם הפור להיות לזכר לתקפו של נס שהשם פורים מורה עליו שפור המן נהפך לפורנו כי המזל היה אז נגד ישראל ונהפך בהשגחת ה' המשדד המערכות : על כן מוסב למטה ורצה לומר ועל כל דברי האגרת הזאת שהודיע להם הכל בפרטות איך היה הנס בתקפו גם באותו יום כי ע"י האיגרת נודע להם מה ראו על ככה וכל הענין בפרטות :

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ט כו 

אור חדש

פרק ט/פסוק כו

על כן קראו לימים האלה פורים (אסתר ט, כו) וגומר, ואין להקשות למה קראו להם פורים בלשון רבים כי כבר התבאר זה למעלה אצל להפיל פור הוא הגורל ע"ש ויש לומר גם כן מה שאמר על כן קרא לימים האלה פורים היינו יום י"ד ויום ט"ו בשושן מפני שהם מחולקים בי"ד הרגו בשונאיהם ויום ט"ו יום הנחה משתה שמחה אע"ג שאלו שני ימים הוקבעו על ידי גורל אחד מ"מ כיון שאין יום זה כיום זה והם מחולקים נקראו פורים בלשון רבים, על כן על כל דברי האגרת הזאת (אסתר ט, כו) וגו', פי' על כן פירוש אל מה שאמר על כן קראו לימים האלה פורים על כן שיהיו הימים נכרים וידועים משאר ימי השנה ויהיו מקיימין אותם מידי שנה בשנה ובזה שיהיה נזכר כל אשר כתוב באגרת הזאת ובשביל זה ידעו הניסים אשר ראו בעיניהם והגאולה שהיה להם בשביל זה וכך פי' בתרגום יהונתן (שם) אבל בגמרא (מגילה דף יט.) אמרו מהיכן קורא את המגילה ויוצא בה כדי חובתו ר' מאיר אומר כולה ר' יהודא אומר מאיש יהודי (אסתר ב, ה) ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה (שם ג, א) ר' שמעון אומר מבלילה ההוא (שם ו, א), ר' הונא אמר מהכא, ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם מאן דאמר כולה מה ראה אחשורוש להשתמש בכלי בית המקדש על ככה שמלאו שבעים שנה למאי דחשיב ולא אפריקו ומה הגיע אליהם בא השטן ורקד ביניהם והרג את ושתי, מ"ד מאיש יהודי מה ראה מרדכי שנתקנא בהמן על ככה דשוייה נפשיה עבודת אלילים ומה הגיע אליהם דמתרחיש להו ניסא, מ"ד מאחר הדברים האלה מה ראה המן שנתקנא בכל היהודים על ככה משום דמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ומה הגיע אליהם שתלו אותו ואת בניו על העץ, ומ"ד מבלילה ההוא מה ראה אחשורוש להביא ספר הזכרונות על ככה דזמינתיה אסתר להמן ואסקיה אדעתיה למיעץ עצה עילויה דההוא גברא למקטליה ומה הגיע עליהם דאתרחיש להו ניסא, הנה נראה כן גם הם מפרשים הכתוב על כן על כל דברי האגרת הזאת כמו שפרשנו רק שפירשו מה ראו על ככה על התחלת הדבר שהיה סבה והתחלה אל עיקר הגאולה ומה הגיע אליהם הוא תכלית הגאולה וסבר ר' מאיר כולה צריך לקרות כי הריגת ושתי הוא תועלת אל הגאולה כדי שתבא אסתר תחתיה ור' יהודא סבר מאיש יהודי מפני שכאן מזכיר את מרדכי שהוא איש (ספר אור חדש עמוד רטז) יהודי על שם שמסר נפשו על ע"ז כמו שעשה להמן ולפיכך ולא ישתחוה וממנו באה הגאולה עצמה ומ"ד מן אחר הדברים סבר כי הש"י גאלם מן הצרה שהגיע להם וזהו התחלה לגאולה והתחלת הצרה היה מה שגדל המלך את המן ומ"ד מן בלילה ההוא סבר התחלת הגאולה עצמה מן בלילה ההוא נדדה.

<< · מ"ג אסתר · ט · כו · >>