שולחן ערוך אורח חיים תכח ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תכח · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
פרשת האזינו יאמחלקים פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש שהיו קורין השירה יבפעם אחת לששת ימי השבוע. וסימן הַזִּי"ו לְ"ךָ: האזינו, זכור, ירכיבהו, וירא, יגלו חכמו, כי אשא אל שמים עד סוף השירה. והשביעי קורא ידמסוף השירה עד סוף הפרשה.
- הגה: ודוקא בשבת מחלקין הפרשיות אבל במנחה בשבת וב' וה' אין לחוש (מרדכי פרק הקורא עומד):
מפרשים
לו חכמו. כי אשא. זו דעת הרמב"ם וטור בשם גאון אבל רש"י ותו' כתבו לולי כעס. כי ידין. וכ"ה במנהגים וכן נוהגין בכל הקהלות במדינות אלו. ותמהתי שלא כ' רמ"א כאן דבר זה שאין נוהגין כדברי הש"ע. וכתב הרמב"ם למה פוסקין בענינים אלו מפני שהם דברי תוכחה שיחזירו העם בתשובה:
(ז) מחלקים: ובקצת מקומות נוהגין כרש"י לולי, כי ידין, ומצאתי כתוב שאפי' יש חיובים לא יחלקו הפ' יותר:
(ו) לו: ואנחנו נוהגים כרש"י לולי כי ידין ט"ז. ואפי' יש חיובים לא יחלקו הפרשה יותר. מ"א ושכנה"ג.
(יא) מחלקין פרשיותיה כדרך וכו' והטעם מפני שהם דברי תוכחה שיחזרו העם בתשובה [רמב"ם] ואפילו יש חיובים לא יחלקו הפרשה יותר [מ"א]:
(יב) פ"א לששת ימי השבוע והיו מחלקין אותה לששה חלקים לששת ימי המעשה:
(יג) לו חכמו כי אשא ויש פוסקים שסוברין דתיבת ל"ך מרמז על לולי כעס וגו' כי ידין וגו' וכן נוהגים במדינתנו [אחרונים]:
(יד) מסוף השירה וכו' ובמקום שמוסיפין בשבת רשאין להוסיף אחר הזי"ו ל"ך מויבא ולהלן: