שולחן ערוך אורח חיים תכח ה

פרשת האזינו ^יאמחלקים פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש שהיו קורין השירה ^יבפעם אחת לששת ימי השבוע. וסימן הַזִּי"ו לְ"ךָ: האזינו, זכור, ירכיבהו, וירא, ^יגלו חכמו, כי אשא אל שמים עד סוף השירה. והשביעי קורא ^ידמסוף השירה עד סוף הפרשה.

הגה: ודוקא בשבת מחלקין הפרשיות אבל במנחה בשבת וב' וה' אין לחוש (מרדכי פרק הקורא עומד):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

לו חכמו. כי אשא. זו דעת הרמב"ם וטור בשם גאון אבל רש"י ותו' כתבו לולי כעס. כי ידין. וכ"ה במנהגים וכן נוהגין בכל הקהלות במדינות אלו. ותמהתי שלא כ' רמ"א כאן דבר זה שאין נוהגין כדברי הש"ע. וכתב הרמב"ם למה פוסקין בענינים אלו מפני שהם דברי תוכחה שיחזירו העם בתשובה:

מגן אברהם

עריכה

(ז) מחלקים: ובקצת מקומות נוהגין כרש"י לולי, כי ידין, ומצאתי כתוב שאפי' יש חיובים לא יחלקו הפ' יותר:

באר היטב

עריכה

(ו) לו: ואנחנו נוהגים כרש"י לולי כי ידין ט"ז. ואפי' יש חיובים לא יחלקו הפרשה יותר. מ"א ושכנה"ג.

משנה ברורה

עריכה

(יא) מחלקין פרשיותיה כדרך וכו' והטעם מפני שהם דברי תוכחה שיחזרו העם בתשובה [רמב"ם] ואפילו יש חיובים לא יחלקו הפרשה יותר [מ"א]:

(יב) פ"א לששת ימי השבוע והיו מחלקין אותה לששה חלקים לששת ימי המעשה:

(יג) לו חכמו כי אשא ויש פוסקים שסוברין דתיבת ל"ך מרמז על לולי כעס וגו' כי ידין וגו' וכן נוהגים במדינתנו [אחרונים]:

(יד) מסוף השירה וכו' ובמקום שמוסיפין בשבת רשאין להוסיף אחר הזי"ו ל"ך מויבא ולהלן:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}