מגן אברהם על אורח חיים תכח
סעיף א
[עריכה]כלל הענין לעולם צריך לראות שלא יהיה יה"כ ביום א' ולא ביום ו' כדי שלא יהא ב' ימים קדושים סמוכים זו לזו וגם שלא יהיה הושענא רבה ביום השבת שלא תדחה הערבה:
(א) וביום שיהיה עצרת יהיה חנוכ' כו': כצ"ל פי' ביום שיהיה עצרת יהי' חנוכ' שאחריו אם הם כסדרן או חסרים אבל כשהם מלאים יבוא ביום שאחר עצרת כגון אם עצרת ביום א' יבוא חנוכה ביום ב':
סעיף ב
[עריכה](ב) תמוז אגה"ו: כצ"ל מרחשון בדה"ז:
סעיף ד
[עריכה](ג) מבה"ח מעוברת: פי' שחל ר"ה ביום ה' והשנה מעוברת שאז קורין פ' נח בר"ח חשוון ונתוסף שבת אחד:
(ד) במדבר סיני קודם עצרת: כי בעצרת ר"ה לאילנות ולכן קורים סדרה אחד אחר התוכחות כדי שתכלה השנה וקללותיה ומה"ט קורין אתם נצבים קודם ר"ה:
(ה) המלך: היינו ר"ה שאומרים המלך המשפט. פת וילך פירוש מל' פתות אותה פתים שמחלקין נצבים וילך לשתים:
(ו) פקדו ופסחו: פקדו לשון ציווי כלומר צו קורין סמוך לפסח, סגרו לשון מצורע מוסגר, מנו הוא במדבר סיני שנמנו בו ישראל, צומו, היינו ט"ב, וצלו, היינו ואתחנן, קומו, היינו אתם נצבים, כשחל פסח בשבת דאז בני א"י קורין בשבת שאחריו שמיני יש מפרידין תזריע ומצורע ויש מפרידין בהר ובחקותי ואם הוא במעוברת מפרידין מטות ומסעי (כ"ה רי"ט ח"ב סי' ד' ותיקון יששכר וע"ש דף פ"ט):
סעיף ה
[עריכה](ז) מחלקים: ובקצת מקומות נוהגין כרש"י לולי, כי ידין, ומצאתי כתוב שאפי' יש חיובים לא יחלקו הפ' יותר:
סעיף ו
[עריכה](ח) בפסוקים שלפניהם: היינו ג' פסוקים שלפניהם (ב"י תוס') ועיין סי' קל"ח ובס' צ"צ סי' נ"ו נדחק ליישב מנהגנו שמתחילין בקללות שבת"כ ואין מתחילים בפסוק שלפניהם ומ"מ נ"ל דיתחיל ג"פ שלפניהם והמנהג נתפשט מפני שקורין להרב האב"ד בכל שבת לשלישי וא"כ צריכים לקרות עמו עד התוכחה ולכן מתחילין בתוכחה אבל מוטב שהרב ימחול על כבודו ויעלה לרביעי באותו שבת או יתחילו למפרע ג"פ עיין ססי' קל"ז ובכ"ה כ' שבמקומו נוהגים לקרות להחכם בתוכחות ובשירת הים ובעשרת הדברות וקודם שיקרא התוכח' אומר מוסר ה' בני אל תמאס כי את אשר יאהב וגו' וקודם שקורא הדברות אומר רכב אלקים רבותיים, גם נוהגין לקרות ללוי פ' העגל וקורין אותה בקול נמוך עכ"ל. מהרי"ל הקפיד על מי שעלה לתוכחה דדוקא השמש ששוכרין אותו לכך אין קפידא. כתוב בצרור המור מ"ב מסעות שבפרשת ואלה מסעי אין להפסיק בהם שהוא נגד שם מ"ב:
סעיף ח
[עריכה](ט) מי"ז תמוז: אם טעה והפטיר בשבת ראשון בפ' דיומא יפטיר לשבת הבא דברי ירמיה וגם שמעו מפני שהם סמוכות זו לזו (צ"צ) עיין סי' תכ"ה:
מש"כ בחומשים ויברח לפ' וישלח ט"ס הוא ושייכה לפרש' ויצא (לבוש):
(י) הלא כבני כושיים: וכ"כ הב"ח ומט"מ והאגודה דלא כלבוש שכ' להפטיר התשפוט אף כשהן כפולות שכבר העיד הב"ח שבכל הקהלות נוהגין כמ"ש הש"ע: