טור אורח חיים תרצג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרצג | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

כתב רב עמרם ז"ל: בליל פורים אחר קריאת מגילה אומר ובא לציון. ויש אומרים שאין אומרים אותה לפי שאין עיקר הגאולה בלילה, אלא מתחילין ואתה קדוש. ואם חל במוצאי שבת, אומרים ויהי נועם אחר קריאת המגילה.

ובבוקר מתפללין כבשאר ימים, אלא שמוסיפין "על הניסים" בהודאה, וכן בלילה. ואם לא אמרו, אין מחזירין אותו. ולעיל בהלכות חנוכה[1] כתבתי אם מסיימין בו "כשם שעשית" וכו'. ואין קורין ההלל.

כתב רב עמרם ז"ל: מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס ונגאלו בו, צריכין אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה. ובתשובה מצאתי שאין נופלים על פניהם, וכן המנהג.

ומוציאין ס"ת, וקורין שלשה בפרשת בשלח מ"ויבא עמלק" עד סוף סדרא. וקורין המגילה, ואח"כ סדר קדושה.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

כתב ר"ע בליל פורים א"ר קריאת המגילה אומר ובא לציון גואל וכו' אלא שמוסיפין על הניסים בהודאה וכן בלילה כתב הגהות מיימוניות בפ"ב מהלכות תפלה נראה להר"מ שאומרים על הניסים בערבית פורים אע"פ שלא קראו את המגילה דלא כסדר ר"ע שפסק שאין לאומרו עד לאחר קריאת המגילה :

ומ"ש ואם לא אמרו דאין מחזירין אותו נתבאר בהלכות חנוכה:

ומ"ש ואין קורין את ההלל כלומר שמן הראוי היה לקריאת הלל על נס הנעשה ביום זה וכבר נתנו טעם לדבר בפ"ק דמגילה (יד.) משום דקריאת המגילה זו היא הלילא ורבא אמר מי דמי בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא מאי נימא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן כלומר דהא לא נגאלו אלא מן המיתה בלבד אבל עדיין נשארו משועבדים לאחשורוש:

כתב ר"ע מנהג בב' ישיבות ליפול על פניהם וכו' ובתשובות מצאתי שאין נופלין על פניהם כ"כ התוס' בפ"ק דמגילה וכ' ג"כ דאין אומרין למנצח משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מדכרינן וכן נוהגים העולם וז"ל א"ח אין אומרים תחנה ולא למנצח ושיר מזמור בב' הימים אבל לקרות בתורה ולהזכיר על הנסים בט"ו אסור כי אם בי"ד עכ"ל ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הנסים וכתב ע"ש השיר שהיו הלוים אומרים במקדש שגיון לדוד ומוציאין ס"ת וקורין ג' בפרשת בשלח מויבא עמלק עד סוף סדר משנה בפרק בני העיר בפורים ויבא עמלק וכתב הר"ן ואע"ג דלית ביה אלא ט' פסוקים וקיימא לן דאין פוחתין מי' פסוקים בב"ה היכא דמפסיק עניינא שאני וכן כתבו התוספות והרא"ש בפרק הקורא עומד ועכשיו נהגו לחזור פסוק אחרון כדי להשלים י' פסוקים: כתב הכלבו בסוף סי' מ"א פורים שחל להיות במ"ש שקורין מגילה לאור הנר מברך בורא מאורי האש קודם ויש חולקין ואומרים שאינו צריך לברך עליו לפי שכבר נפטר ביוצר המאורות אמנם טעמא דמסתבר הוא שלא יהנה ממנו בלא ברכה:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

  • כתב ר"ע וכו' עד ואם לא אמרו מחזירין אותו כבר כתבנו מדין זה באריכות סי' תרפ"ב והמסקנא דבתפלתה אין מחזירין אותו אפילו בשבת אבל בב"ה מחזירין אותו בין בחנוכה ובין בפורים ע"ש כתב בספר א"ח אסור לקרות בתורה ולהזכיר ע"ה כי אם בי"ד עכ"ל וכתב עליו ב"י ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת ע"ה ע"כ ולפע"ד הדבר פשוט דאסור הוא ואם אמר ע"ה בט"ו צריך לחזור ולהתפלל דמשנה ממטבע הברכה שטבעו חכמים הוא ולא דמי למתפלל במ"ש שתים דמבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשנייה ואפ"ה אם הבדיל בשניהם לא מחזירין ליה כמ"ש הרי"ף ר"פ ת"ה דהתם ודאי כיון דמ"ש היא ותקנ' חכמים להבדיל בתפלה במ"ש ושפיר עביד דאבדיל אלא דלכתחלה א"צ לאבדולי בתשלומין אבל הכא בט"ו לאו פורים הוא ולא אתקון לומר ע"ה בתפלה אלא לפורים:

דרכי משה[עריכה]

(א) וכתב מהרי"ל לאחר שהתפללו ערבית ממתינין עד הלילה וקורין המגילה וע"ל סימן תרפ"ז אם יכול לקרותה קודם הלילה כתב המנהגים ואין לומר למנצח ולא אא"א בימי פורים וכתב הכלבו וא"א מזמוד לתודה אלא אומרים מזמור אלי אלי וגו' וא"נ כן במדינות אלו אלא אומרים מזמור לתודה כמו בשאר ימים:

(ב) והכלבו כתב שאין לומר ויתן לך אבל באבודרהם כתב דיש לאומרו וכן כתב מהרי"ל ומנהגים שלנו וכתב עוד דיש להבדיל קודם הקריאה וכ"כ הכלבו דלא כמנהג נרבונא ונהגו לקרות קודם הבדלה והמנהג שלנו כמנהג נרבונא קורין המגילה ואשך הניא ואומרים ויהי נועם ומבדילין ואומרים ויתן לך וכ"ה במנהגים:

(ג) וכ"נ בדברי מוהר"ם וכתוב במנהגים שא"א על הניסים בשושן פורים וכ"ב ב"י בשם א"ח דאסור לומר על הניסים בשושן פורים וכתב עליו ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת על הניסים עכ"ל ואיני מבינו דמאחר דא"צ לאומרו אם אמרו הוה הפסק בתפלה ובבה"מ ואין לך איסור גדול מזה:

(ד) וכתבו מהרי"ל ומנהגים אם חל מילה בפורים מלין התינוק ואח"כ קורין המגילה כדי שיהיה ג"כ בכלל יהודי ולומר ליהודים היתה אורה וגו' ועוד דאורה זו תורה ושמחה זו מילה שנאמר שש אנכי על אמרתיך וגו' והיינו שיסמכו זו לזו ודלא כתשובת מהרא"י סי' רס"ו בכתביו דכתב דימול אותו לאחר גמר התפלה כמו בשאר ימים:

  1. ^ סימן תרפב