טור אורח חיים תקפד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תקפד | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

דיני ראש השנה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות וקורין הזמירות, כדרך שאומרים בשבת. ויש מקומות שמוסיפין מזמורין מענינו של יום, כגון "מלפניך משפטי יצא" ו"הרנינו לאלהים עוזנו". וקורין קריאת שמע בברכותיה ומתפללין כדרך שהתפללו ערבית.

ומחזיר ש"צ התפילה בכוונה ובנחת מלה במלה, וכל הצבור יכוונו למה שאומר ש"צ ולא ישיחו שיחה בטלה. ויש מקומות שנוהגין לומר פיוטים מעניינו של יום.

ואין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים, דאמר ר' אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, מפני מה אין אומרים ישראל שירה לפניך לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים? אמר להם: אפשר אני יושב על כסא דין, וספרי חיים וספרי מתים לפני נפתחין, וישראל יאמרו שירה?

ומוציאין ב' ספרים, בא' קורין ה' בפרשת "וירא אליו" מן "וה' פקד את שרה" עד "ויהי אחר הדברים האלה". ואם הוא שבת, קורין בו ז'. ומפטיר קורא בשני בקרבנות בפרשת פנחס "ובחדש השביעי" עד סוף פסקא, ומפטיר קורא בתחילת ספר שמואל "ויהי איש אחד מן הרמתים" עד "וירם קרן משיחו".

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שחרית משכימין לבהכ"נ וכו':

ואין אומרים הלל בר"ה ויה"כ דא"ר אבהו אמרו מ"ה לפני הקב"ה וכו' בפרק בתרא דר"ה (לב:): נוהגין בקצת מקומות לומר בר"ה אחר התפלה אבינו מלכנו חטאנו לפניך וכתב הכלבו שהטעם משום דגרסי' בפ"ג דתעניות (כה.) שפעם אחת גזרו תענית ולא נענו וירד ר"ע לפני התיבה ואמר אבינו מלכנו חטאנו לפניך ומיד נענה וכשראו הדור שנענה באותה תפלה הוסיפו עליו דברי בקשות ותחנונים וקבעוה לעשי"ת עכ"ל ונ"ל דשאר בקשות שאומרים באבינו מלכנו אומרים בר"ה אבל חטאנו לפניך וכל כיוצא בו דבר שיש בו הודאת חטא אין אומרים מהטעם שאין אומרים וידוי בר"ה וכתב הר"ן בפ"ד דר"ה כשחל ר"ה להיות בשבת א"א אותו והרשב"צ כתב בתשובה המנהג הוא לומר אבינו מלכנו בין בר"ה בין בשבת בינתיים בין ביה"כ שחרית ומנחה ואף על פי שהר"ן לא כתב כן טועה היה במנהג מקומו כמו ששמענו מתלמידיו פה אל פה וכל אלו הדברים תלויים במנהג והמשנה אין רוח חכמים נוחה הימנו עכ"ל:

ומוציאין ב' ספרים כבר נתבאר בסי' תפ"ח שאע"פ שלא נמצא בתלמוד שהיו מוציאין ספר שני לקרות בו פרשת הקרבנות אנו נוהגין להוציאו ע"פ סדר רב עמרם:

ומ"ש באחד קורין ה' נתבאר בסימן רפ"ב שבי"ט קורין ה':

ומ"ש שקורין וה' פקד את שרה ומפטיר ויהי איש אחד מן הרמתים בפ' בני העיר (לא:) בר"ה וה' פקד את שרה ומפטיר בחנה ופי' הר"ן לפי ששתיהן נפקדו בר"ה כדאיתא בפ"ק: כתב המרדכי בספ"ק דר"ה מצאתי בתשובה אחת דבנ"א החבושים בבית האסורים אין מביאין אצלם ס"ת אפילו בר"ה ויה"כ כדאמרינן בירושלמי פרק בא לו בכל אתר את אמר הולכין אחר התורה והכא תימא מוליכין תורה אצלו א"ל ע"י ב"א שהם גדולים התורה נתעלה בהם והא תמן מוליכין אורייתא גבי ריש גלותא א"ר יוסי בר בון תמן ע"י שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין ולא כמנהג אבותיהם עכ"ל: כתב בהג"א בפ"ק דר"ה בר"ה מלין בין קריאת התורה לתקיעת שופר. וכתב בת"ה סימן רס"ו שהטעם משום דכל הסדר ברית אברהם ועקידת יצחק ע"כ והרוקח כתב בסימן רי"ז שהטעם לפי שהשכינה אצל התורה:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

  • שחרית משכימין וכו' אע"ג דבפרק הקורא עומד תניא בי"ט מאחרין לבא וממהרין לצאת ופי' רש"י מאחרין לבא לבהכ"נ שצריך לטרוח בסעודת י"ט וממהרין לצאת משום שמחת י"ט ס"ל לרבינו דאין זה אלא בג' רגלים שניתנו לששון ולשמחה אבל בר"ה שהעולם נדון בו ומקצת גאונים כתבו דטוב להתענות בו אע"ג דלא קי"ל הכי מ"מ אינו הגון להרבות בסעודה וכדלקמן בסימן תקצ"ז ועוד דמנהגנו להרבות בקרוב"ץ והגון ליזהר ביותר בר"ה שהוא יום הדין לקרות שמע בעונתה גם לקיים מצות תקיעת שופר בהשכמה ועוד צריך למהר לצאת קודם שש שעות לכן כתב שחרית משכימין וכו' וכן בסימן רפ"א גבי שבת ובסימן תר"כ גבי יה"כ כתב ג"כ שחרית משכימין כדתניא התם אבל בה' י"ט בסי' תפ"ח כ' בשחרית נכנסין בבהכ"נ נזהר דלא כתב משכימין לפי דבשלש רגלים מאחרין לבא לבהכ"נ משום דמצוה לטרוח בסעודת י"ט ועיין במ"ש לקמן בסי' תרמ"ד:
  • ומחזיר ש"ץ וכו' אע"ג דאזהרה זו גם בכל שאר ימות השנה כדלעיל בסימן קכ"ד מ"מ כיון דקי"ל כר"ג דבתפלות ר"ה ויה"כ הש"ץ מוציא אף לבקי לדעת רבינו אף בתפלת יוצר דר"ה כך הדין כדלקמן בסימן תקצ"א לפיכך הזהיר על הש"צ ליזהר בר"ה להתפלל בכוונה ובנחת וכו' וז"ש וכל הצבור יכוונו וכו' דאפילו הבקי יכוין משא"כ בשאר ימות השנה דאין הש"צ מוציא אלא לשאינו בקי ואין הבקי צריך לכוין אבל ר"ה כולם צריכין לכוין. כתב במרדכי ספ"ק דר"ה בני אדם החבושים אין מביאין אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויה"כ ומהר"ם מפדוא"ה חילק דדוקא כשלא היו מייחדן אצלם מערב ר"ה שום ארון או תיבה רק מביאין אותה ממקום אחר בשעת קריאה ואחר הקריאה מחזירין הספר למקומו בענין זה הוי גנאי לס"ת שיוליכו הס"ת אצלם וכו' ע"ש בתשובה סימן פ"ח:

דרכי משה[עריכה]

(א) ואין המנהג כדבריו.

(ב) ובתשובות בר ששת סי' תקי"ב שלא לאומרו וכ"ה המנהג ובמהרי"ל כתב דנוהגים להאריך בתפלת ר"ה עד חצות:

(ג) וכ"כ בנימין זאב בשם תשובת הגאונים:

(ד) כ' הכלבו ויש מקומות שנהגו לקרות התוקע ממנין הה':

(ה) וכתב מהרי"ל ומנהגים דאפי' חל בשבת מלין מיד אחר אשרי ואומר יהללו וכתב מהרי"ל כשחל מילה בר"ה יאמר סליחות השייכים למילה דהיינו זכור ברית במוסף גבי כי זוכר כל הנשכחות אתה קודם יאמר זכור ברית עכ"ל ואין נוהגין כן ונוהגים לומר יום ליבשה כשחל מילה בר"ה: