שולחן ערוך הרב אורח חיים תקפד
אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט
<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן תקפד | >>
סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן
סעיף א
[עריכה]אין אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים, לפי שהקב"ה יושב על כסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו, ואיך יאמרו שירה? ואותם האומרים תהילים בכל יום, ואירע להם בראש השנה ויום הכיפורים אמירת הלל, מותרים לומר כדרכן, כיון שאין אומרים אותן דרך שירה, רק דרך תחינה ובקשה:
סעיף ב
[עריכה]ונוהגים לומר אבינו מלכנו על הסדר. ויש שמדלגין בראש השנה אבינו מלכינו חטאנו לפניך, לפי שאין אומרים וידוי בראש השנה, שלא ליתן פתחון פה למקטרג. אבל לומר פסוקים שיש בהן הזכרת חטא אין קפידא, כיון שאינו דרך וידוי. ואפילו וידוי ממש אין למנוע בשעת התקיעות, שהשטן הוא מעורבב. ונכון הדבר להתוודות בלחש בין התקיעות בשעה שהציבור אומרים יהי רצון מלפניך וכו':
סעיף ג
[עריכה]צריך לומר "סלח ומחל", "מחה והעבר חטאתינו ופשעינו", כי מחילה גדולה מסליחה, ופשע גדול מחטאת, וצריך לבקש תחילה על המועט, ואחר כך מוסיף והולך:
סעיף ד
[עריכה]צריך לומר "רוע גזר" בנשימה אחת, דהיינו שיקרע הוא יתברך הרוע שבגזירה, ומה שנשאר בגזירה יהיה לרחמים:
סעיף ה
[עריכה]אין אומרים אבינו מלכנו בשבת, מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת; ואפילו בערב שבת במנחה אין אומרים אותו:
סעיף ו
[עריכה]בראש השנה מאריכין בפיוטים ובתפילות עד חצות היום לכל הפחות. ואם חל בשבת, אין להאריך יותר מחצות, אבל בחול יכול להאריך יותר. במה דברים אמורים? בפיוטים ובתפילות; אבל בניגונים אין להאריך יותר מחצות, כיון שהוא יום טוב: