טור אורח חיים תפח
<< | טור · אורח חיים · סימן תפח (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור[עריכה]
שחרית נכנסין לבית הכנסת וקורין הזמירות של שבת, ומתפללין תפילת שחרית, וגומרין את ההלל ומברכין לגמור את ההלל. והר"מ מרוטנבורק לא היה מברך לגמור את ההלל אף כשגומרין אותו, אלא לקרות את ההלל, כי היה אומר כשמברך לגמור, אם יחסר ממנה אות אחת או תיבה אחת הוי ברכה לבטלה. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל היה אומר שאין לדקדק בזה, כי לגמור הוי פירושו לקרות, כמו ותיקין היו גומרין אותו - פירוש קורין אותו. אין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע, באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום, ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם. ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולה, אין צריך לחזור לראש, אלא למקום שפסק. תניא: בהלל אפילו י' קורין וי' מתרגמין. וסדר קריאתו כתבתי בהלכות ראש חדש. ואומר ש"צ קדיש שלם.
ומוציאין שני ספרים, וקורין בא' בפרשת בא מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם. ויש מתחילין מן והיה היום הזה לכם לזכרון. ומפטיר קורא בשני בפרשת פנחס ובחדש הראשון עד סוף הפרשה. ומפטיר ביהושע מן בעת ההיא עד ויהי ה' את יהושע. ומחזיר הספרים למקומן.
ומתפללין תפלת מוסף; ג' ראשונות, ואתה בחרתנו, ומפני חטאינו וכו' עד משה עבדך כאמור, ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח לה' ובחמשה עשר יום לחדש וגו' והקרבתם עולה אשה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד עד ושני תמידין כהלכתן, וג' אחרונות. ואין מזכירין גשם מכאן ואילך. וכן פוסקין משם ואילך מלשאול בברכת השנים. ולמעלה בתפלת החול כתבתי דינו אם טעה ושאל או הזכיר גשם מכאן ואילך:
בית יוסף[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שחרית נכנסין לבה"כ וקורין הזמירות וכו' וגומרין את הלל מימרא בפ"ב דערכין (י.):
ומ"ש ומברכין לגמור את הלל כ"נ מדברי המפרשים בפ"ב דברכות:
ומ"ש והר"מ לא היה מברך לגמור וכו' כן כתב המרדכי בפרק שני דשבת בשמו:
ומ"ש וא"א ז"ל היה אומר שאין לדקדק בזה וכו' בפרק היה קורא כתב כן:
וכיון שגומרין אותו אין מפסיקין בו וכו' נתבאר בסימן תי"ו וכן מ"ש ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולה א"צ לחזור לראש אלא למקום שפסק נתבאר שם: כתב הרמב"ם בהלכות חנוכה שימי הפסח חוץ מב' ימים הראשונים שוים בקריאת ההלל לר"ח וכתב ה"ה שכן נראה שהוא דעת המפרשים חוץ מהרמב"ן שחילק ביניהם ואמר דבחולו של פסח אפילו יחיד מחויב לקרות בדילוג שעיקר התקנה כך היתה לאומרו בחולו של פסח בדילוג ולברך עליו:
תניא בהלל אפילו י' קורין וי' מתרגמין בר"פ הקורא את המגילה עומד (כא:) תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא וב' מתרגמין ובנביא אחד קורא וב' מתרגמין ובלבד שלא יהא ב' קורין ושנים מתרגמין מ"ט כיון דחביבא להו יהבי דעתייהו ופירש"י ובלבד שלא יהא א' קורא ושנים מתרגמין וכ"ש שאין שנים קורין וטעמא משום דתרי קלי משתמעי ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קלי משתמעי משום דכיון דחביבי להו יהבי דעתייהו ושמעי:
ומוציאין שני ספרים כתבו הרא"ש והר"ן והמרדכי בפ' בני העיר שלא נמצא בתלמוד שמוציאין שתי תורות אלא שרב עמרם כתב כן ואולי כי רבנן סבוראי הנהיגו כן והגאונים אחריהם וסומכין על מה שאמרו בגמרא (תענית כז:) שא"ל הקב"ה לאברהם דבזמן שאין ב"ה קיים יהיו ישראל קורין בסדר קרבנות ומעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ומוחל אני להם על כל עונותיהם:
וקורין בא' בפרשת בא מן משכו גו' ומפטירין ביהושע מן בעת ההיא וגו' בפ' בני העיר (לא.) כתבו התוספות בפרק הקורא עומד (%כ"ג) בי"ט אם קרא כל המנין שהוא צריך ושכח לקרות בחובת היום יחזיר ס"ת ויקרא אחד בחובת היום ואחרון שקרא קודם כמאן דליתיה אם קטן קורא בספר שני כתבתי בסי' רפ"ב:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
שחרית נכנסין לב"ה כו' כלו' דאין משכימין דבי"ט מאחרין לבא וממהרין לצאת כדתניא בפ"ב דמגלה ועבמ"ש לקמן בסי' תקפ"ד ובסי' תרמ"ד ובסי' תרס"ח:
דרכי משה[עריכה]
(א) וכתב מהרי"ל מנהגים שלנו שקורין מזמור שיר ליום השבת אך שמתחיל טוב להודות לה' וכ"כ אבודרהם בשם רבינו סעדיה ומיהו נהגו לאומרו די"ט נמי מיקרי שבת עכ"ל וכן נוהגים: