טור אורח חיים תפז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תפז | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

סדר היום. בשני ימים הראשונים ערבית שחרית ומנחה, אומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וקדושת היום באמצע; אתה בחרתנו וכו', ותתן לנו ה' אלהינו את יום חג המצות הזה זמן חירותינו, יעלה ויבא, והשיאנו, וחותם מקדש ישראל והזמנים. ואם חל בשבת מזכיר גם של שבת, ואומר את יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה, וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים.

כתב בעל העיטור על שם רבינו נסים, שכשחל בשבת אין אומר ברכה מעין שבעה, שנתקנה בשביל המאחרים בבית הכנסת שלא יזיקום המזיקים, והאידנא אין צריך דליל שמורים הוא.

ונוהגין באשכנז שאין ש"ץ מקדש בבית הכנסת, לפי שאין עני בישראל שאין לו ד' כוסות, ואם כן כל אדם מקדש בביתו:

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סדר היום וכו' ותתן לנו ה' אלהינו את יום חג המצות הזה זמן חירותינו השמיט רבינו את י"ט מקרא קודש הזה וזה כמנהג אשכנז שהרי בסימן תקפ"ב כתב וז"ל נוהגין בספרד לומר את יום פלוני הזה את י"ט מקרא קודש הזה ובחול המועד אומרים את יום פלוני הזה את יום מקרא קודש הזה והכי איתא במ"ס בין בתפלה בין בכוס צריך להזכיר י"ט מקרא קודש הזה את יום חג פלוני הזה ובאשכנז אין נוהגין לאומרו והכי מסתבר דכיון שאומר את יום חג פלוני הזה הכל בכלל דמ"ש להזכיר מקרא קודש טפי מאיסור עשיית מלאכה ושאר כל הלכותיו עכ"ל וכן א"ר האי גאון א"א בבבל אלא ותתן לנו את יום חג פלוני הזה עכ"ל ולי נראה כמנהג ספרד כיון דאיתא הכי במסכת סופרים ולא נמצא תנא או אמורא שיחלוק בדבר ומה שטען רבינו דמ"ש להזכיר מקרא קדש טפי מאיסור עשיית מלאכה ושאר כל הלכותיו וי"ל דשנא ושנא דמקרא קדש מורה על שצריך להזכירו בתפלה וכמ"ש הרמב"ן בפ' אמור טעם מקרא קודש שיהו כולם קרואים ונאספים ביום הזה לקדש אותו כי מצוה היא על כל ישראל להקבץ בבית אלהים ביום מועד לקדש היום בתפלה בפרהסיא בתפלה והלל לאל עכ"ל ועי"ל שאין אנו מזכירים בתפלה אלא מה שנזכר בתורה ומה שאין אנו מזכירים מלאכה שהוא נזכר בתורה היינו משום דבכלל מקרא קודש הוא דכיון שהוא קדוש ממילא משמע שהוא אסור בעשיית מלאכה ומה שמזכיר הכתוב אח"כ איסור עשיית מלאכה אינו ענין בפני עצמו אלא פי' מקרא קודש:

ומ"ש וחותם מקדש ישראל והזמנים כך פשוט בפרק שלשה שאכלו (מט.) וכתבו התוספות בפ"ק דברכות (יב.) שאם טעה ואמר מקדש השבת וחזר בתוך כ"ד יצא אחרי שהוא יודע שהוא י"ט: כתב בא"ח אם שכח לומר אתה בחרתנו ואמר יעלה ויבא יצא ואפילו בשבת וי"ט אם הזכיר בו של שבת וי"ט יצא עכ"ל מצאתי כתוב בתשובת אשכנזים שי"א דכשחל י"ט בשבת אין להזכיר של שבת ביעלה ויבא דלא שייך הזכרה דיעלה ויבא לענין שבת בשום מקום וי"א שיש להזכיר ומביאים ראיה מדכתב המרדכי בפ' במה מדליקין שאין להזכיר של שבת ביעלה ויבא שבעבודה בר"ח וחולו של מועד דאלמלא ר"ח אין שבת בעבודה משמע דבקדושת היום יש לאומרו דליכא האי טעמא גם באשיר"י פי' הטעם שאין להזכיר של שבת ביעלה ויבא שבעבודה לפי שכבר חתם קדושת היום ולא מצינו הזכרה אחר החתימה גם יש מרבותינו הפוסקים שפסקו שאין להזכיר של שבת ביעלה ויבא שבבה"מ שכבר הזכיר רצה והחליצנו ושני טעמים אלו לא שייך לקדושת היום עכ"ל: וכן נהגו העולם להזכיר של שבת ביעלה ויבא שבאמצע התפלה ומ"מ נראה שאם שכח ולא הזכיר בו של שבת שאין חוזר דכיון דפלוגתא דרבוותא היא בדיעבד סמכינן על האומרים שלא להזכיר : ומ"ש רבינו ניסים שכשחל בשבת אין אומרים ברכה אחת מעין שבע כתב ג"כ הכלבו וגם הרד"א כתב שי"א כן אלא שכתב ומיהו נהגו לאומרו אבל עכשיו פשט המנהג שלא לאמרו:

ומ"ש שנוהגין באשכנז שאין ש"צ מקדש בבה"כ ג"כ כתב הכלבו והרד"א: כתב הרוקח בסוף סי' פ"ד למה א"א ישמח משה כשחל י"ט בשבת ואין עוקרין רצה והחליצנו ואומרים יעלה ויבא נראה טעמא לפי שבאתה בחרתנו מזכיר גם של שבת כמו ישמח משה שאין אומרין אותו אלא לפי שמתן תורה בשבת היה והוא מדבר ממתן תורה אבל יעלה ויבא אינו מדבר כ"כ משבת כמו רצה והחליצנו ע"כ:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סדר היום וכו' השמיט רבינו את י"ט מקרא קודש הזה וזה כמנהג אשכנז שכתב בסי' ת"צ ובסי' תתקפ"ב ובסימן ת"צ יתבאר מנהגינו בס"ד:

ומ"ש ואם חל בשבת מזכיר גם של שבת כו' פלוגתא דתנאי בברייתא בפ"ב דביצה ואיפסקא הילכתא כרבי דאף בשבת אינו מתפלל כי אם שבע ומתחיל בשבת ותתן לנו את יום המנוחה הזה ואח"כ ואת יום חג המצות וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים. והתו' והמרדכי בספ"ק דברכות כתבו דאף בי"ט שאינו בשבת אם טעה ואמר מקדש השבת וחזר בתוך כדי דבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא י"ט ומביאו ב"י. ובהזכרת שבת ביעלה ויבא נשא ונתן מהרי"ל בתשובתו סי' ג' ונראה מסוף דבריו שאין להזכיר של שבת וכן נראה עיקר בעיני דהכי מוכחא מפשטא דתלמודא פ"ב דביצה וכן משמע מפרש"י לשם כאשר כתב מהרי"ל ז"ל. ומה שהביאו ראייה ממה שהצריך המרדכי בפ' ב"מ לתת טעם אחר לשאין צריך להזכיר של שבת ביעלה ויבא בעבודה בר"ח וחש"מ דאלמלא ר"ח אין שבת בעבודה אינה ראייה כלל דהתם ודאי כיון דעומד בברכת עבודה והיא ברכה בפני עצמה ומזכיר בה של ר"ח סד"א דצריך לחזור ולהזכיר ג"כ של שבת לפיכך הוצרך לטעם אחר דאלמלא ר"ח וכו' אבל בקדושת היום שהכל ברכה אחת היא מה צורך להזכיר עוד ש"ש ביעלה ויבא הרי כבר הזכיר ש"ש באותה ברכה באתה בחרתנו ובזה נדחה גם הראייה שהביאו מן האשר"י בפ' ב"מ. ותו דמ"ש מהזכרת יעלה ויבא שבברכת המזון שאין מזכירין בו של שבת מאחר שכבר הזכיר רצה והחליצנו באותה ברכה וא"כ ה"נ דכוותה הלכך אין להזכיר כל עיקר של שבת ביעלה ויבא לא בשום תפלה ולא בברכת המזון וכן קבלתי מאדוני אבי הרא"ש ז"ל ודלא כמ"ש בית יוסף והרב בהגהת ש"ע:

דרכי משה[עריכה]

(א) ול"ד לר"ח שחל להיות בשבת שנתבאר לעיל סי' תכ"ה דאין מזכירין של שבת ביעלה ויבא דשאני התם דיש לשבת ברכה בפני עצמו וכבר חתם בשל שבת משא"כ בי"ט וחילוק זה כתב הרא"ש פרק במה מדליקין ומטעם זה כתב ב"י שאין להזכיר של שבת ביעלה ויבא שבבהמ"ז שכבר הזכיר רצה שהוא תפלה של שבת: