טור אורח חיים תרכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן תרכ | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

שחרית משכימין לבית הכנסת ומסדרין הברכות, ואומרים פסוקי דזמרה כמו בשבת. ובספרד נוהגין להרבות במזמורים מעניינו של יום. וטוב שלא להאריך בהם כל כך כדי לקרות ק"ש בעונתה.

וכתב רב עמרם: ועומד ש"צ לפני התיבה ואומר נשמת, ואם יש מנהג ביוצר אור ובאהבה רבה ובאמת ויציב לומר תוספת, הרשות בידו. וכן נוהגין באשכנז. אבל יותר נכון מנהג טוליטולה שאין מוסיפין בהן, וכבר הארכתי בזה בתפילת החול.

ומתפללין הציבור ז' ברכות כמו בשל ערבית. ואח"כ מחזיר הש"צ התפילה. וכתב רב עמרם: ויורד הש"ץ ואומר במגן ובמחיה ובהאל הקדוש דברי ריצוי וסליחה, ולא דבר קצוב הוא ולא חובה, אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות, ומה שירצו או להרבות או למעט הרשות בידם, ולפנינו אין אומרים אלא דבר מועט בג' ראשונות, אבל סליחות ורחמים חובת היום הם.

ואומר אתה בחרתנו, מחול עד "לפני ה' תטהרו", וידוי על חטא, כי אתה סולחן, ואח"כ יעלה ויבוא, וקדשינו במצותיך וכו', רצה[1] ועבודה, והודאה, ברכת כהנים.

וכתב בעל העיטור: שחרית מתוודה ג' פעמים, וכן במוסף ובמנחה, אבל בנעילה פעם אחת. והן י' וידוים כנגד י' פעמים שמזכיר כהן גדול את השם בי"ה, ובלילה אינו מתוודה. ויש מקומות שנהגו שאינו מתוודה אלא לכל תפילה פעם אחת, והצבור פעם אחת הרי ח', וב' פעמים בערב אחת במנחה ואחת בערבית.

ומה טוב ומה נעים מנהג טוליטולה שכשמסיים ש"צ חזרת כל התפילה, אחר כך מתחיל הפיוטים והסליחות ומאריך בהן כפי רצונו, [2]כמנהג אשכנז שאומרים כל הפיוטים והסליחות בתוך התפילה.

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה, יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה, לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין, היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה.

לגאון מנהג של ישיבה בערבית ובשחרית ה' פעמים ויעבור, ובמוסף ז', ובמנחה ו', ובנעילה ג'. ואבי העזרי כתב: קבלתי שבתפלת יוצר צריך לומר י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מדות. ורב נטרונאי כתב: מנהג בשחרית אומר ז' סליחות, ובמוסף ה', ובמנחה ג', ואם יש פנאי אומר ה'.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שחרית משכימין לב"ה ומסדרין הברכות וכו': כתב הכלבו אומרים ברכות ופסוקי דזמרה כמו בשבת לבד מפסוק מזמור שיר ליום השבת שלא יאמרו אותו אם לא חל בשבת ע"כ ויש שאינם נמנעין מלאומרו בי"ט ובי"כ משום דאינהו נמי שבתון איקרי:

אבל סליחות ורחמים חובת היום הם פירוש הא דאמרינן לא דבר קצוב היא ולא חובה היינו בג' ראשונות דוקא אבל סליחות ורחמים שאומרים בברכה האמצעית חובת היום הם ועי"ל דה"ק הא דאמינ' דבידם הוא להרבות או למעט ולפנינו א"א אלא דבר מועט זהו דוקא בג' ראשונות אבל סליחות ורחמים הנאמרים בברכות האמצעיות חובת היום הם ואינו שבח למעט בהם:

וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם ז' שעות כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה כבר נתבאר דין זה בסימן רפ"ו ושם נתבאר ג"כ שיש חולקים בו . וגם הגה"מ כתב שצריך החזן לדקדק על עצמו בי"ה שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה שהוא אחר חצי היום חצי שעה שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף וכן נהג למהר הרבה בתפלת יוצר ופעמים מדלג א"מ עד תפלת המוסף מהאי טעמא כשצריך לכך:

לגאון מנהג של ישיבה בשחרית ה"פ וכו' עד סוף הסימן בפסקי הרא"ש שם בסוף יומא: י"ה שחל להיות בשבת אם אומרים אבינו מלכנו כתבתי בסימן תרכ"ב:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

  • שחרית כו' אבל סליחות ורחמים חובת היום הן כלומר בג' ראשונות דוקא לא הוי חובה וטוב למעט אבל בברכה אמצעי חובת היום הן וטוב להרבות בהן. ובלילה אינו מתודה. אנו נוהגין שהש"ץ מתודה אף בלילה כסברא השנייה וכ"כ רבי' בסתם בסי' תרי"ט ואומר הוידויין כמו שאמר באשמורת:
  • ומ"ש יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה אין אנו נוהגין כן אלא אפי' הגיע זמנה אין להקדימה וכבר נתבאר טעם דין זה למעלה בסי' רפ"ו בס"ד. מנהג של ישיבה בשחרית ז' פעמים ויעבור ובמוסף ז' וכו' וכן הוא במרדכי ואנו נוהגין כקבלת ראבי"ה דבשחרית י"ג ויעבור:

דרכי משה[עריכה]

(א) וכתב מהרי"ל ובסוף מסוד חכמים אומר פני מלך מוחל וסולח לעונים וכתוב במנהגים ובשחרית עולים לדוכן ואין נוהגין לומר ותערב.

(ב) אבל הר"י כתב בפ' תפלת השחר דף כ"א ע"ב דא"צ להקדים מנחה רק בשיגיע מנחה קטנה אבל בלא"ה א"צ להקדים מנחה אם לא שרוצה להתפלל מנחה מיד וכ"כ המרדכי שם ע"ד וכן נוהגין וע"ל סימן רפ"ו נתבאר דין זה:

(ג) וכ"כ מהרי"ל:

  1. ^ בפרישה כתב ש"רצה" טעות סופר, דהיינו עבודה.
  2. ^ כנראה צריך להוסיף "ולא".