קטגוריה:דברים א מא
נוסח המקרא
ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה
וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיהוָה אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה.
וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָ֘אנוּ֮ לַיהֹוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃
וַֽ/תַּעֲנ֣וּ׀ וַ/תֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗/י חָטָאנוּ֮ לַֽ/יהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְ/נִלְחַ֔מְנוּ כְּ/כֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖/נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑י/נוּ וַֽ/תַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔/וֹ וַ/תָּהִ֖ינוּ לַ/עֲלֹ֥ת הָ/הָֽרָ/ה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲתֵיבְתּוּן וַאֲמַרְתּוּן לִי חַבְנָא קֳדָם יְיָ אֲנַחְנָא נִסַּק וּנְגִיחַ קְרָב כְּכֹל דְּפַקְּדַנָא יְיָ אֱלָהַנָא וְזָרֵיזְתּוּן גְּבַר יָת מָאנֵי קְרָבֵיהּ וְשָׁרִיתוּן לְמִסַּק לְטוּרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲתֵיבְתּוּן וַאֲמַרְתּוּן לִי חַבְנָא קֳדָם יְיָ אֲנַחְנָא נִיסַק וְנָגִיחַ קְרָב כְּכָל דְּפַקְדָנָא יְיָ אֱלָהָנָא וַאֲסַרְתּוּן גְּבַר יַת מָאנֵי זַיְינֵיהּ וְשָׁרֵיתוּן לְמֵיסוֹק לְטַוְורָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מדוע התחרטו המעפילים?
המרגלים ששלח משה חזרו ואמרו שלא כדאי להיכנס לארץ כנען. בני ישראל האמינו להם, והחליטו שהם לא נכנסים.
ה' אמר להם "בסדר - אל תיכנסו - תישארו במדבר".
והם, במקום להגיד "תודה רבה" - בכו והתאבלו, והחליטו שהם בכל-זאת רוצים להיכנס, ואף ניסו לעשות זאת (במדבר יד לט-מ, דברים א מא)!
מדוע הם שינו את דעתם כל-כך מהר? מה שיכנע אותם שהארץ טובה? הרי במשה הם לא האמינו, והקב"ה דיבר רק עם משה?!
1. ע"פ במדבר יד ד, בני-ישראל לא התכוונו להישאר במדבר - הם התכוונו לחזור למצרים: "ויאמרו איש אל אחיו: ניתנה ראש ונשובה מצרים!". ייתכן שהם התכוונו למנות, כ"ראש", את אחד מהמרגלים - במקום משה - כדי שיוביל אותם חזרה למצרים: המרגלים הרי היו כולם "ראשי בני ישראל" (במדבר יג ג). אבל, לאחר שאותם מרגלים מתו במגפה לפני ה' (במדבר יד לז), נשארו בני ישראל בלי "ראש" שישיב אותם למצרים; הם לא יכלו לחזור לבד כי לא ידעו את הדרך לעבור את המדבר הגדול והנורא עד מצרים, ולכן, האפשרות היחידה שנותרה להם היא - למות במדבר, כגזירת ה'. את זה הם לא רצו, ולכן הם שינו את דעתם וניסו בכל מחיר להיכנס לארץ. ה' לא אפשר להם להיכנס לארץ, כי הם לא חזרו בתשובה שלמה, אלא פעלו מתוך שיקולים תועלתניים (ראו תשובת המעפילים ). בפירוש זה יש כמה בעיות:
- בני-ישראל אמרו בפירוש (במדבר יד ב) "לו מתנו בארץ מצרים, או במדבר הזה לו מתנו ! ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב, נשינו וטפנו יהיו לבז?!...", כלומר - עדיף להם למות במדבר מאשר להיכנס לארץ. ולכן, עדיין לא ברור מדוע הם שינו את דעתם.
- המרגלים בוודאי לא היו ה"ראשים" היחידים - היו בישראל עוד נשיאים (למשל הנשיאים שהתמנו בבמדבר א), ולכן עדיין לא ברור למה בני-ישראל ויתרו על תוכניתם לחזור למצרים.
- הפירוש לא מתאים לגרסה השניה של הסיפור, בדברים א - שבה לא נזכר שבני ישראל רצו לחזור למצרים, ולא נזכר שהמרגלים מתו.
2. ע"פ האופן שבו מתוארת תגובתם של בני-ישראל לדברי המרגלים (במדבר יד א-ד), נראה שהם פעלו באופן רגשי וילדותי - מתוך פחד ולחץ, ולא מתוך שיקול הגיוני. הם לא באמת כפרו בה' - לא ייתכן שעם שראה כל-כך הרבה נסים יכפור לגמרי בה'; הם רק שכחו את ה' באופן זמני, בגלל התיאורים המפחידים של המרגלים (ראו דברי המרגלים ) . ייתכן גם שהם חשבו שמשה טעה בשמיעת דבר ה', והביא אותם אל הארץ בזמן הלא-נכון. אבל, לאחר שראו את כבוד ה' באוהל מועד (במדבר יד י), ושמעו עד כמה הוא כועס עליהם, הם התחרטו על דברי הנאצה שהשמיעו, ורצו לתקן את החטא. וכך כתוב גם בבמדבר יד לט-מ: "וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל, ויתאבלו העם מאד... לאמור: 'הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה', כי חטאנו'", וגם בדברים א מא: "ותענו ותאמרו אליי: 'חטאנו לה', אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר ציוונו ה' א-להינו'".
פירוש דומה מצאתי בספר התניא: "ישראל עצמן הם מאמינים בני מאמינים, רק שהסטרא-אחרא המלובשת בגופם הגביה עצמה על אור קדושת נפשם האלהית בגסות רוחה וגבהותה בחוצפה בלי טעם ודעת; ולכן, מיד שקצף ה' עליהם והרעים בקול רעש ורוגז "עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת וגו'", וכששמעו דברים קשים אלו נכנע ונשבר לבם בקרבם, כדכתיב "ויתאבלו העם מאד", וממילא נפלה הסטרא-אחרא מממשלתה וגבהותה וגסות רוחה, וישראל עצמן הם מאמינים." ( תניא חלק א כט ) .
- אולם, לפי פירוש זה קשה להבין מדוע ה' לא קיבל את תשובתם - ראו תשובת המעפילים .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-15.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים א מא"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.