רמב"ן על דברים א מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על דבריםפרק א' • פסוק מ"א |
א • ב • ד • ו • ז • ח • ט • יב • יג • יז • יח • כב • כג • כה • לז • מא • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים א', מ"א:

וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָ֘אנוּ֮ לַיהֹוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃


"וטעם אנחנו" - בעצמנו נעלה ונלחמנו לא נניח הדבר לבנינו אחרינו כאשר אמרת