ספרי על דברים/עקב/פיסקא לט
פיסקא קודמת - ספרי על דברים - פיסקא לט - פיסקא הבאה
והארץ אשר אתם עוברים בה לרשתה ארץ הרים ובקעות. או בגנות א"י הוא מדבר, שמזכיר בה הרים? תלמוד לומר "ובקעות": מה בקעות לשבח - אף הרים לשבח.
ועוד, שנותן טעם בהר - טעם בבקעה: שפירות ההר הן קלים, ופירות הבקעה שמנים.
ר' שמעון בן יוחאי אומר: כשהיא בקעה - הרי היא עושה בית כור. כשהוא הר - הרי היא עושה בית כור בצפון, בית כור בדרום, בית כור במזרח, בית כור במערב, בית כור מלמעלה, בית כור מלמטה - נמצא חמישה מכופלת! שנאמר: "כה אמר ה', זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה, וסביבותיה ארצות", ובמקום אחר קורא אותה "ארץ", כיצד יתקיימו שני כתובים? ארץ שיש בה מיני ארצות הרבה: בית ארצות - בית החולות, בית העפר.
ד"א: הרים ובקעות - מגיד שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה, ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר. אין לי אלא שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות פקעה ולא טעם פירות בקעה לטעם פירות הר. ומנין שלא שוו טעם פירות הר לטעם פירות בקעה, וטעם פירות בקעה לטעם פירות הר: ת"ל ארץ הרים ובקעות: הרים הרים הרבה, בקעות בקעות הרבה.
ר' שמעון בן יוחאי אומר: י"ב ארצות ניתנו, כנגד י"ב שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות ארצו של זה כטעם פירות ארצו של זה, ולא טעם פירות של זה לטעם פירות של זה. ואלו הם: כי ארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה. ארץ הרים ובקעות. ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה מראשית השנה ועד אחרית השנה. כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ורחבה. ארץ נחלי מים. ארץ חטה ושעורה. ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנות. ארץ אשר אבניה ברזל. על הארץ הטובה. ארץ זבת חלב ודבש. הרי י"ב ארצות נתנו כנגד י"ב שבטים.
ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה, ת"ל "ארץ הרים ובקעות" - הרים הרים הרבה, בקעות בקעות הרבה.
ר' יוסי המשולם אומר: מנין אתה אומר[ שכשם שנותן מטמעים בארץ כך נותן מטמעים בים? ת"ל בראשית א "ולמקוה המים קרא ימים" והרי ים אחד הוא, שנאמר "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד", מה ת"ל "ולמקוה המים קרא ימים"? מגיד שלא שוו טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מצור, ולא העולה מצור לעולה מאספמיא.
או, לפי שעפרו של הר קל ושל בקעה שמן, יכול יהיו מים גורשים את העפר ממקום בקעה, ותהיה בקעה מחוסרת מים? ת"ל "ארץ הרים ובקעות". הר לפי משהו, בקעה לפי משהו. כן הוא אומר זכריה י "שאלו ה' מטר בעת מלקוש".
או לפי שא"י מכופלת בהרים, יהיה גלוי שותה, שאין גלוי אין שותה? ת"ל "למטר השמים תשתה מים" גלוי ושאין גלוי שותה. וכן הוא אומר איוב לז "אף ברי יטריח יפיץ ענן אורו והוא מסבות מתהפך", שהיו עבים מקיפות אותה ומשקות אותה מכל רוח.
או לפי ששותה מי גשמים, אבל אינה שותה מי שלחים? ת"ל "כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים".
או לפי ששותה מי שלחים אבל אינה שותה מי שלגים? ת"ל "למטר השמים תשתה מים" כשהוא אומר מים אף מי שלגים. וכן הוא אומר ישעיה נה "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים". ואומר איוב לז "כי לשלג יאמר הוי ארץ".
או לפי ששותה מי שלגים אבל אינה שותה מי טללים? ת"ל "למטר השמים תשתה מים", אף מי טללים תשתה.
ד"א מה מי גשמים לברכה אף טללים לברכה. וכן הוא אומר בראשית כז "ויתן לך האלהים מטל השמים". ואומר דברים לב "יערוף כמטר לקחי" ואומ' הושע יד "אהיה כטל לישראל" ואומר מיכה ה "והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כטל מאת ה' וכרביבים עלי עשב".