להלן עניין עדין.

תהלים לו:

1 למנצח לעבד-יהוה לדוד.

2 נאם-פשע לרשע בקרב לבי אין-פחד אלהים לנגד עיניו.

3 כי-החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא.

4 דברי-פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב.

5 און יחשב על-משכבו יתיצב על-דרך לא-טוב רע לא ימאס.

אראל סגל כותב:

כי החליק אליו בעיניו - יצר הרע מתעתע באדם, מראה לו אשליות ומראות נעימים שמעוררים אותו למצוא עוונו , למצוא עוון שמתאים לו ולעשות אותו, ומאוחר יותר גם לשנוא את המעשים הטובים ולשנוא את הצדיקים שאינם חוטאים.

http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-36-0203.html

ומביא מאמר חז"ל: " צדיקים - יצר טוב שופטן, שנאמר (תהלים קט כב) ולבי חלל בקרבי; רשעים - יצר רע שופטן, שנאמר: נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו ; בינונים - זה וזה שופטן, שנאמר (תהלים קט לא) יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו.' " ( בבלי ברכות סא ב; ראו רש"י שם)

ועוד:

4. פירוש נוסף: " אלוקים אינו מחפש חטאים ואינו מרגל. שנוי בעיניו למצוא עון, ואין לפניו עולה [נראה שמובן זה של הביטוי 'למצוא עונו לשנוא', היינו שהיצר מפתהו לרשע שהקדוש-ברוך-הוא שונא למצוא עון - יוצא מההקבלה בין שני הפסוקים: "נאום פשע לרשע... / אין פחד אלוקים לנגד עיניו", "כי החליק אליו בעיניו / למצוא עונו לשנוא": הטור הראשון מביע את עצם העובדה של פיתוי היצר, אם בדיבור פסקני ('נאום') או בקריצות ורמיזות ('כי החליק אליו בעיניו'). הטור השני מביע את תוכן הדיבור ('אין פחד אלוקים') והרמיזות ('למצוא עונו לשנוא'). וכשם שבפסוק הראשון תוכן הפיתוי הוא שאין פחד אלוקים מתגלה בעולם - כך נראה לפרש גם תוכן דברי החלקות שבפסוק השני שאין פחד אלוקים, לפי שאלוקים שנא למצוא עון] " ( דוד שלמה שפירא, סיני סח).

אך ראה:

רש"י:

כי החליק - הפשע על הרשע בחלקלקות בעיניו כדי שימצא הקב"ה את עונו לשנוא אותו

מצודת דוד:

כי החליק - כי בפתויו מחליק ומיפה לו הדבר הזה בעיניו וכל כוונתו למצוא בו עון להשניאו בעיני המקום כי אינו דורש שלום אליו

לי נראה שבאמת הכתוב אומר, כי הרשע מנסה למצוא ולאתר את עוונו של זולתו.

זולתו משקף לו את עצמו וכך הוא אומר – אם אני רשע ונגרר אחרי החטא כנראה גם זולתי כזה.

וכמובן שאם זולתו חוטא אפשר גם לשנוא אותו.

הוא אף יכול לאשש את טענתו בטיעונים דתיים – 'אין צדיק שלא יחטא'.

ובאמת אין צדיק שלא יחטא! אך גם לימדונו, כי אין אדם שם עצמו רשע, ועוד – עליך לדון חברך לכף זכות ולנסות להסתכל על הצד החיובי שבו.

ורבי נחמן מוסיף ואומר כי בכך יתקיים "ועוד מעט ואין רשע", שבאמת יעלם הרשע באדם אם נשפוט את זולתנו לחיוב.

מקור 4 למעלה אומר דברים דומים כביכול, אבל בעצם הוא שם את הטענה שאלוהים לא מחפש חטאים בפי הרשע! וכן במקור הבא שם הדברים נאמרים באופן יותר ברור:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/tehilim-4.htm

שם גם מובא הפסוק - חבקוק א יג: "טהור עינים מראות רע", המתייחס לאלוהים. והרי ממידותיו עלינו ללמוד!

והוא גם המופיע בדברי חז"ל למעלה, מאמר הפסוק – "להושיע משופטי נפשו". לא עלינו המשפט לעשות כי אם לאלוהים לבדו.

המשך המזמור מדבר על הצלה מהשפעה רעה, שלא לומר עין רעה, כזו, ועל העצה היעוצה להתרחק ממנה:

6 יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד-שחקים.

7 צדקתך כהררי-אל משפטך תהום רבה אדם-ובהמה תושיע יהוה.

8 מה-יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון.

9 ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם.

10 כי-עמך מקור חיים באורך נראה-אור.

11 משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי-לב.

12 אל-תבואני רגל גאוה ויד-רשעים אל-תנדני.

13 שם נפלו פעלי און דחו ולא-יכלו קום.

יפה מאד,

וזה מתקשר למזמורי תהלים נוספים, שבהם דוד יוצא נגד הרשעים המחפשים בו פגמים, כמו למשל תהלים מא ט: "דבר בליעל יצוק בו, ואשר שכב לא יוסיף לקום"

-- אראל, 2011-07-04 06:58:18

אגב, עוד היקרות של מציאת עוון:

בראשית מד טז: "ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך..."

היא גם מתקשרת לשנאה - שנאת האחים את יוסף.

ואולי ההפך מכך הוא 'למצוא חן' - כ-לומר למצוא חנינה.

-- hagai hoffer, 2011-07-04 13:51:21

בבראשית ה' הוא שמוצא את העוון באדם, כבפירוש רש"י כאן.

-- אראל, 2011-07-04 16:26:06