קטגוריה:דברים יד כט
ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה.
וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.
וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּ֠ר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃
וּ/בָ֣א הַ/לֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־ל/וֹ֩ חֵ֨לֶק וְ/נַחֲלָ֜ה עִמָּ֗/ךְ וְ֠/הַ/גֵּר וְ/הַ/יָּת֤וֹם וְ/הָֽ/אַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּ/שְׁעָרֶ֔י/ךָ וְ/אָכְל֖וּ וְ/שָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְ/ךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔י/ךָ בְּ/כָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְ/ךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
וּבָ֣א מונח (משרת, דרגא 5) הַלֵּוִ֡י פזר (שליש, דרגא 4)
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֵֽין־לוֹ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) חֵ֨לֶק קדמא (משרת, דרגא 5) וְנַחֲלָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
עִמָּ֗ךְ רביעי (משנה, דרגא 3)
וְ֠הַגֵּר תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
וְהַיָּת֤וֹם מהפך (משרת, דרגא 5) וְהָֽאַלְמָנָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) בִּשְׁעָרֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאָכְל֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְשָׂבֵ֑עוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לְמַ֤עַן מהפך (משרת, דרגא 5) יְבָרֶכְךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֶ֔יךָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) יָדְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) תַּעֲשֶֽׂה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ. לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. {ס}
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיֵיתֵי לֵיוָאָה אֲרֵי לֵית לֵיהּ חוּלָק וְאַחְסָנָא עִמָּךְ וְגִיּוֹרָא וְיַתְמָא וְאַרְמַלְתָּא דִּבְקִרְוָךְ וְיֵיכְלוּן וְיִשְׂבְּעוּן בְּדִיל דִּיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָל עוּבָדֵי יְדָךְ דְּתַעֲבֵיד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֵיתֵי לֵיוָאָה אֲרוּם לֵית לֵיהּ חוּלַק וְאַחֲסָנָא עִמְכוֹן וְגִיּוֹרָא וְיַתְמָא וְאַרְמַלְתָּא דִבְקִירְוֵיכוֹן וְיֵיכְלוּן וְיִסְבְּעוּן מִן בִּגְלַל דִּיבָרְכֵיכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּכָל עוֹבָדֵי יְדֵיכוֹן דְּתַעַבְדוּן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ר' אליעזר בן יעקב אומר, אינו צריך; הרי הוא אומר (במדבר יח): ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה, מה נחלה אינה זזה, אף מעשר ראשון אינו זז.
יכול אפילו לקט שכחה ופאה יהוא חייבים במעשר? ת"ל: ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. דברים שאין לו בהם חלק ונחלה עמך, אתה נותן לו; יצאו אלו שיש לו בהם חלק ונחלה עמך.
והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. יכול בין חסרים בין שאינן חסרים? ואל תתמה, שהרי הוא אומר (דברים כד): ולא תחבול בגד אלמנה - בין עניה בין עשירה. ת"ל (ויקרא כג) [ל]עני [ולגר]. מה עני חסר אף כולם חסרים.
יכול בין בני ברית בין שאינם בני ברית? ת"ל לוי. מה לוי בן ברית, אף כולם בני ברית.
ואכלו ושבעו. תן להם כדי שבען. מכאן אמרו (פאה פ"ח): אין פוחתים לעני בגורן, מחצי קב חטים או קב שעורים.
בשעריך. מלמד שאין מוציאין (מן הארץ לחוצה לארץ) [את העניים חוצה].
אמרו, משפחת בית נבלטה היתה בירושלים, ונתנו להם שש מאות ככרי זהב, ולא רצו (להוציא) [להוציאן] חוץ לירושלים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיח.
ובא הלוי . כבר באר שממ"ש בשנה השלישית שנת המעשר , מבואר שאין בו רק מעשר אחד. אבל עדיין לא ידענו מי נדחה - אם מעשר ראשון או מעשר שני!
ופירש ר' יהודה שידעינן ממ"ש ובא הלוי , מבואר שגם בשנה הג' יקח הלוי חלקו ממעשר ראשון. וראב"י למד לה ממ"ש נתתי כל מעשר בישראל לנחלה. כמ"ש בספרי ( קרח מט ) ומובא בר"ה יב.
קיט.
ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך . מבואר שבדברים ששוה בהם ליתר עניי ישראל, כגון לקט שכחה, אין חייב במעשרות.
קכ.
והלוי והגר והיתום . וגבי מתנת ענייים אמר לעני ולגר . ולמדינן מפה שדבר בישראל, לא בגר תושב ועניי עכו"ם. ומשם למדינן שמדבר בעניים, ע"פ הכלל שהשמות הבאים ביחוס א', מוקשים זל”ז. וכ"ה בספרא קדושים כא .
ומ"ש ואכלו ושבעו התבאר ( ראה קיז ).
ומ"ש "מכאן אמרו" (פאה פ”ח).
קכא.
אשר בשעריך . כפל זה ללמד שאין מוציאין המעשר לח"ל. כ"כ הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פ"ו).
ופי', שמשפחה זו הוצרכו שנה זו בח"ל, ולא רצו להוציא להם מעשר עני, ונתנו להם ככרי זהב לפרנסה.
והגר"א גורס, שאין מוציאין את העניים חוצה. וגרס "ולא רצו להוציאם" ועיין בז"א.
רש"י
"והגר והיתום" - ויטלו מעשר שני שהוא של עני של שנה זו ולא תאכלנו אתה בירושלים כדרך שנזקקת לאכול מעשר שני של שתי שנים
"ואכלו ושבעו" - תן להם כדי שביעה מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן וכו' ואתה הולך לירושלים במעשר של שנה ראשונה ושניה שהשהית ומתודה (דברים כז) בערתי הקדש מן הבית כמו שמפורש (שם) בכי תכלה לעשר
[טו] ובא הלוי ליטול מעשר ראשון והגר והיתום והאלמנה ליטול מעשר עני. פירוש, שאין הלוי והגר והיתום נוטלים דבר אחד, כמשמעות הכתוב, אלא זה מעשר ראשון, וזה מעשר עני (כ"ה ברא"ם) [טז] ולא תאכלנו בירושלים וכו'. דאם לא כן, משמע שיתן מעשר עני חוץ ממעשר שני, וזה אינו, שהרי מעשר עני במקום מעשר שני, ולפיכך פירש דהכי קאמר "והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך", כלומר שאין צריך לאכול אותו בירושלים, רק בשעריך. ממילא יש ללמוד שאין צריך להפריש מעשר שני, דאם לא כן, מהיכי תיתי שיש לאכול מעשר עני בירושלים, אלא שמעשר עני במקום מעשר שני, והוה אמינא כי דין מעשר שני עליו:
[יז] ואתה הולך לירושלים וכו'. פירוש, הא דמשמע רק יאכל בשעריך ולא בירושלים, ולא צריך יותר רק ליתן המעשרות, וזה אינו, דלא די במה שהוא מוציא את המעשרות כדכתיב בקרא (פסוק כח), דצריך ודוי (להלן כו, יג), ולכך קאמר 'ואתה הולך וגו, והכתוב סומך על מה שהתבאר במקום אחר (שם), ולא הוצרך לפרש פה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם – וְיִטְּלוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁהוּא שֶׁל עָנִי שֶׁל שָׁנָה זוֹ; וְלֹא תֹּאכְלֶנּוּ אַתָּה בִּירוּשָׁלַיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּזְקַקְתָּ לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים.
וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ – תֵּן לָהֶם כְּדֵי שְׂבִיעָה. מִכָּאן אָמְרוּ: "אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי בַּגֹּרֶן" וְכוּלֵּיהּ (משנה פאה ח ה; ספרי קי). וְאַתָּה מוֹלִיךְ לִירוּשָׁלַיִם מַעֲשֵׂר שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה שֶׁהִשְׁהֵיתָ, וּמִתְוַדֶּה: "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת" (להלן כו,יג), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּ'כִי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר' (שם,יב).
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יד כט"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.