ספרי על דברים יד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ראש השנה יג) איני יודע מי ידחה מפני מעשר עני, אם מעשר ראשון אם מעשר שני? ת"ל: ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך; יבא הלוי ויטול חלקו מכל מקום, דברי ר' יהודה.

ר' אליעזר בן יעקב אומר, אינו צריך; הרי הוא אומר (במדבר יח): ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה, מה נחלה אינה זזה, אף מעשר ראשון אינו זז.

יכול אפילו לקט שכחה ופאה יהוא חייבים במעשר? ת"ל: ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך. דברים שאין לו בהם חלק ונחלה עמך, אתה נותן לו; יצאו אלו שיש לו בהם חלק ונחלה עמך.


והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. יכול בין חסרים בין שאינן חסרים? ואל תתמה, שהרי הוא אומר (דברים כד): ולא תחבול בגד אלמנה - בין עניה בין עשירה. ת"ל (ויקרא כג) [ל]עני [ולגר]. מה עני חסר אף כולם חסרים.

יכול בין בני ברית בין שאינם בני ברית? ת"ל לוי. מה לוי בן ברית, אף כולם בני ברית.

ואכלו ושבעו. תן להם כדי שבען. מכאן אמרו (פאה פ"ח): אין פוחתים לעני בגורן, מחצי קב חטים או קב שעורים.

בשעריך. מלמד שאין מוציאין (מן הארץ לחוצה לארץ) [את העניים חוצה].

אמרו, משפחת בית נבלטה היתה בירושלים, ונתנו להם שש מאות ככרי זהב, ולא רצו (להוציא) [להוציאן] חוץ לירושלים.



ראו גם: התורה והמצוה על דברים יד כט - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על דברים · יד · כט · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-dm-14-29