ספרי על דברים יד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כי עם קדוש אתה לה' א-להיך. קדושה שהיא עליך היא גרמה לך.

(ד"א, לא תגרום לעם אחר להיות קדוש.

כיוצא בו, כי בו) [בך] בחר ה' . [כמ"ש] כי יעקב בחר לו י-ה, להיות לו לעם סגלה, ישראל לסגולתו.

ד"א, כי עם קדוש אתה. קדושת עצמך.

ובך בחר ה' א-להיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים. מלמד שכל אחד ואחד מישראל, [חביב] לפני הקב"ה ככל אומות העולם.

יכול אף מאבות הראשונים? ת"ל מכל העמים אשר על פני האדמה, אמור מעתה, משלפניו ומשלאחריו; ולא מאבות הראשונים.

[ד"א, לא תגרום לעם אחר להיות קדוש כיוצא בך].

וכל בהמה מפרסת וגו'. עד שיהו בה ג' סימנים הללו, אינה מותרת באכילה.

אבא חנן אומר משום ר' אליעזר (חולין נ וש"נ), "השסועה" - (מין חיה) [בריה בפ"ע, ויש לה ב' גבין וב' שדראות].

אמר ר' יאשיה (חולין קלט), כל מקום שנאמר "צפור" - בטהור הכתוב מדבר.

אמר ר' יצחק, עוף טהור נקרא "עוף" ונקרא "צפור", והטמא אין נקרא אלא "עוף" בלבד.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים יד ב - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על דברים · יד · ב · >>


קיצור דרך: mdrjhlka-dm-14-02