מ"ג דברים יד כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג דברים · יד · כח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת־כׇּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
מִסּוֹף תְּלָת שְׁנִין תַּפֵּיק יָת כָּל מַעְסַר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא הַהִיא וְתַצְנַע בְּקִרְוָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
מִסּוֹף תְּלַת שְׁנִין תַּפְקוּן יַת כָּל מַעֲשַר עֲלַלְתְּכוֹן בְּשַׁתָּא הַהוּא וְתַצְנִיעוּן בְּקִרְוֵיכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקצה שלש שנים" - בא ולמד שאם השהה מעשרותיו של שנה ראשונה ושניה לשמטה שיבערם מן הבית בשלישית

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים – בָּא וְלִמֵּד, שֶׁאִם הִשְׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה לִשְׁמִטָּה, שֶׁיְּבַעֲרֵם מִן הַבַּיִת בַּשְּׁלִישִׁית.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מקצה שלש שנים: שנת מעשר עני:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מקצה שלש שנים. אם לא הפריש מעשרות של שנה ראשונה ושניה לשמטה, יחייבנו הכתוב שיבערם מן הבית בשנה השלישית, וצריך הוא שיוליך לירושלים מעשר של שנה ראשונה שבידו, ומתודה בערתי הקדש מן הבית, ובא הלוי ונוטל מעשר ראשון, והגר והיתום והאלמנה יטלו מעשר עני, ולא תאכלנו בירושלים כדרך שעשית במעשר שני של שתי שנים.

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מקצה שלש שנים. יכול אפילו בחג? ת"ל (דברים כו) כי תכלה לעשר.

יכול בחנוכה? ת"ל "קץ", (והלא) [ולהלן] נאמר (שם לא) "קץ". מה "קץ" האמור להלן רגל, אף "קץ" האמור כאן רגל.

אי מה "קץ" האמור להלן חג הסוכות, אף "קץ" האמור כאן חג הסוכות? ת"ל כי תכלה לעשר, רגל שמעשר כלה בו, הוי אומר שזה חג הפסח. מכאן אמרו (מעשר שני פ"ה): ערב יום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור. ברביעית - מפני מעשר עני שבשלישית, בשביעית - מפני מעשר עני שבששית.

יכול אף שנה שביעית תהא חייבת (במעשר) [בביעור]? ת"ל שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר; יצאה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר.

(ראש השנה יב) יכול יהיו שני מעשרות נוהגים בה? ת"ל שנת המעשר. מעשר אחד נוהג בה, ואין שני מעשרות נוהגים בה.

אין לי אלא מעשר עני שבו דיבר הכתוב, מנין לשאר מעשרות? ת"ל [כל מעשר] תבואתך, ריבה.

תוציא (את כל מעשר תבואתך). מלמד שמוציאין אותו ממקום (טומאה) [טהרה] למקום (טהרה) [טומאה].

יכול אף של שאר שנים יהיו מוציאים אותו ממקום (טומאה) [טהרה] למקום (טהרה) [טומאה]? ת"ל בשנה ההיא. של שנה ההיא אתה מוציא, ואי אתה מוציא של שאר שנים (ממקום טומאה למקום טהרה). של שנה ההיא אתה מבער, ואי אתה מבער ירק שיצא מראש השנה ועד פסח.

והנחת בשעריך. (ואם) [אם] אין שם עני - הניחו באוצר. 


<< · מ"ג דברים · יד · כח · >>