משנה פאה ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ח · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב טז חטים וקב שעורים.

רבי מאיר אומר, חצי קב.

קב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבלה.

רבי עקיבא אומר, פרס.

חצי לוג יין.

רבי עקיבא אומר, רביעית.

רביעית שמן.

רבי עקיבא אומר, שמינית.

ושאר כל הפירות, אמר אבא שאול, כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין פּוֹחֲתִין לָעֲנִיִּים בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חֲצִי קַב.

קַב וָחֵצִי כֻּסְּמִין,

וְקַב גְּרוֹגְרוֹת,
אוֹ מָנֶה דְבֵלָה.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, פְּרָס.

חֲצִי לֹג יַיִן.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, רְבִיעִית.

רְבִיעִית שֶׁמֶן.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמִינִית.

וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת:

נוסח הרמב"ם

אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חיטים וקב שעורים רבי מאיר אומר חצי קב קב וחצי כוסמין וקב גרוגרות או מנה דבלה רבי עקיבה אומר פרס חצי לוג יין רבי עקיבה אומר רביעית רביעית שמן רבי עקיבה אומר שמינית ושאר כל הפירות אמר אבא שאול כדי שימכרם וייקח בהן מזון שתי סעודות.

פירוש הרמב"ם

כוסמין — חיטה מדברית. והוא מחמשת המינין, שנופל עליה שם תבואה.

וגרוגרת — התאנים היבשים.

ודבילה — התאנים הנדבקים זה על זה עד שנעשים כגוף אחד. ואלו המידות הנזכרות בכאן, באנו להודיעך משקל כל מידה מהם, לפי שישתנו משקל הדברים המדודים כפי השתנות עצם הדבר המדוד בין דקות לגסות, כי אין משקל מידה מדבש כמשקל המידה ההיא בעצמה מן החלב. אבל הודיעך בכאן בדרך המדידה שיעור כל מידה מהם, ושמור אותו תמיד בכל המשנה. ומתחילה נאמר, כי במידה שיש בחלל ארבע אצבעות על ארבע אצבעות ורומה שני אצבעות ושבעה עשיריות מאצבע, ויהיה זה האצבע ששיערו בו מאצבעות היד הגודל. וזה המידה אשר יש בחללה זה השיעור שזכרנו, אחר שיהיה מרובע או עגול או משולש או זולתה מן התבניות, הוא נקרא לוג, והרבע ממנו הוא נקרא רביעית, וחצי הרבע נקרא שמינית. ויש בקב ד' לוגין. וירצה לומר בעניין מנה, משקל מאה דינרים, והדינר ששה דרכמונים או זוזים מזוזי זמנם. ומשקל הזוז מהם, ט"ז גרגרי שעורים. ופרס הוא חצי הדבר, ועניינו בכאן חצי מנה, והוא חמישים דינר.

ואמנם נסדרו אלו המידות, מפני שאמר הכתוב (דברים כו, יב): "ואכלו בשעריך ושבעו", ובאה הקבלה (ספרי פרשה כי תבוא): תן להם כדי שבעם, וזה לא ינתן לעניים אלא ממעשר עני, שהוא לעניים. וכשיעבור העני על הגורן ויהיה לבעל הגורן מעשר עני, לא יתן לו פחות מזה השיעור, מאיזה מין שיתן לו, ואם ירצה לתת לו יותר, יתן. ואם יש לו אצלו מעשר עני בביתו, אין עליו חובה לתת לעני שיעור קצוב, אבל יתן לכל מי שירצה מן העניים רב או מעט. ואין הלכה כרבי מאיר ולא כר' עקיבא, והלכה כאבא שאול:

פירוש רבינו שמשון

לעניים בגורן. לכל עני ועני כשמחלקים מעשר עני בגורן נותנים לו כשיעור זה ואמרינן בירושלמי (הלכה ד) מה טעם ואכלו בשעריך ושבעו תן להם כדי שישבעו:

דבלה תאנים הן לאחר שנדרסין בעיגול קרויין דבלה ושוב אין נמכרין במדה אלא במשקל כדקתני מנה:

פרס. חצי מנה:

חצי לוג יין. בפרק בכל מערבין (כט.) אמרינן וכן לעירוב:

ושאר כל הפירות. בירושלמי (שם) תני רובע אורז עוכלא תבלין ליטרא ירק שלישית קב חרובין חצי לוג יין רביעית שמן עשרים אגוזים ה' אפרסקין ושני רמונים ואתרוג אחד ובפרק בכל מערבין (שם) מייתי לה ושם פירש רש"י משום דכתיב ונתת ללוי לגר ובציר מהכי לא הויא נתינה ואין הטעם אלא משום דכתיב ושבעו כדפרישית:

תניא בתוספתא אין פוחתין לעניים בשנת מעשר עני מחצי קב חטין וקב שעורים בד"א של גורן אבל מתוך ביתו נותן כל שהן ואינו חושש:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין פוחתין לעניים בגורן - כשמחלקין מעשר עני טו בגורן אין נותנין לכל עני ועני פחות משיעור זה דכתיב (דברים כו) ואכלו בשעריך ושבעו תן לו כדי שבעו:

דבלה - תאנים יבישים לאחר שנדרסים בעגול קרויין דבלה. ושוב אין נמכרים במדה אלא במשקל, להכי תני מנה דבלה, ומנה הוא משקל מאה דינרים והדינר משקל ששה מעים ומשקל המעה ט"ז גרגרי שעורה:

פרס - חצי מנה, ובכל המדות האמורות במתניתין הלכה כת"ק והלכה כאבא שאול. ולא נאמרו דברים הללו אלא למחלק מעשר עני בגורן, אבל המחלק מעשר עני בתוך ביתו מחלק כפי רצונו יז ולא נתנו בו חכמים שיעור:

פירוש תוספות יום טוב

אין פוחתין לעניים. פירשו הר"ב והר"ש כשמחלקין מעשר עני. והדין עמהם דאילו בלקט שכחה ופאה הדין לבוז כדתנן ריש פרק ד'. ועי' פ"ה משנה ז אבל במ"ע כתיב (דברים כו) ונתת לגר וגו':

בגורן. וכתב הר"ב אבל המחלק בביתו מחלק כפי רצונו כו'. מסיים הרמב"ם בפ"ו ממ"ע שאינו מצווה ליתן כדי שבעו אלא בשדה שהרי אינו מוצא שם ליקח. [*ועיין מה שכתבתי משנה ג' פרק י"א דנדרים]:

קב. כתב הרמב"ם אודיעך בכאן בדרך המדידה שיעור כל מדה מהם ושמור אותו תמיד בכל המשנה. ובתחלה נאמר כי במדה שיש בחללה ארבע אצבעו' על ארבע אצבעו' ורומה שני אצבעות ושבעה עשיריות מאצבע. ויהיה זה האצבע ששיערו בו מאצבעות היד. הגודל. וזה המדה אשר יש בחללה זה השיעור שזכרנו אחר שיהיה מרובע או משולש או זולתה מן התבניות הוא נקרא לוג והרובע ממנו הוא נקרא רביעית וחצי הרובע נקרא שמינית. ויש בקב ד' לוגין:

[*וקב גרוגרות. עיין בפירוש הר"ב משנה ב' פרק ד דכלים ומ"ש שם בס"ד]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על הברטנורא) דאלו בלקט שכחה ופאה הדין לבוז כדתנן רפ"ד. אבל במעשר עני כתיב (דברים כ"ו) ונתת לגר כו':(טזי) קב. אודיעך בכאן שיעור כל מדה מהם ושמור אותה תמיד בכל המשנה. ובתחלה נאמר כי במדה שיש בחללה ד' אצבעות על ד' אצבעות ורומה ב' אצבעות ושבעת עשיריות מאצבע, ויהיה זה האצבע ששיערו בו מאצבעות היד הגודל. וזו המדה אשר יש בחללה זה השיעור שזכרנו בשום תבנית הוא נקרא לוג והרובע ממנו הוא נקרא רביעית. וחצי הרובע שמינית. ויש בקב ד' לוגין. הר"מ:

(יז) (על הברטנורא) שאינו מצווה ליתן כדי שבעו אלא בשדה שהרי אינו מוצא שם ליקח. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אין פוחתין לעניים בגורן כו':    פי' הרש"ש ז"ל

ב' תיבות אלו אין להם מקום כאן ואולי בטעות נשמטו ממקומם בראש מ"ז:] (גבאי צדקה) אין פוחתין לעני בגורן בשנת מעשר עני אם יש לו לבעה"ב בגורן מ"ע לחלק הרבה ובאו עניים הרבה לגורן והוא מחלקן אל יפחתו לכ"א משיעורא דקתני הכא ע"כ. ובעירובין דף כ"ט מייתי לה וקא' רב התם עלה וכן לעירוב פי' לעירובי תחומין דבעינן מזון שתי סעודות ואחצי לוג יין קאי דמערבין בו וה"ה לכולהו כדמשמע התם וע"ש בתוס' ובהג"א: 

וקב שעורים:    כתב הר"ש שירילי"ו ז"ל נראה בעיני דהאי תנא מיירי באדום כדמפרש בכתובות בפ' אע"פ לא כפל לה שעורים אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום והיו השעורים רעות ובעו כפליים ור"מ דפליג עליה דדי בחצי קב שעורים כשיעורא דחטים היינו בשעורים דשאר ארצות ולא פליגי ע"כ:

או מנה דבלה:    פירושו בכאן משקל מנה אבל במקומות אחרות כגון ואלמנה מנה לשון מנין והוא מאה זוז והכל אחד כי לא נקרא המשקל מנה אלא מפני מספר הידוע שבו והמנה הוא ששים שקלים והשקל עשרים גרה [כדכתיב] עשרים שקלים עשרים וחמשה שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם מרד"ק ז"ל בשרש מנה:

שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות:    גרסי' הכא ומאן דגריס הכא בהאי בבא שלש סעודות טעות גדול הוא בידו שכן כתב ג"כ רש"י ז"ל שם בפ' בכל מערבין וז"ל וכן לעירוב דחלק עני בגורן נמי מזון שתי סעודות ע"כ. וכבר נפסקה הלכה דמזון שתי סעודות של עירוב הן י"ח גרוגרות שהן ששה ביצים כדעת ר' יוחנן בן ברוקא בעירובין פ' כיצד משתתפין ונראה דהכי משערינן ג"כ שתי סעודות דעני וכן פי' כבר ר"ע ז"ל לקמן סי' ז' והוא פי' הר"ש ז"ל:


פירושים נוספים