משנה פאה ח ניקוד
- מִשֶּׁיֵּלְכוּ הַנָּמוֹשׁוֹת.
בְּפֶרֶט וְעוֹלֵלוֹת,
- מִשֶּׁיֵּלְכוּ הָעֲנִיִּים בַּכֶּרֶם וְיָבוֹאוּ.
וּבַזֵּיתִים,
- מִשֶּׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא יֵשׁ שֶׁאֵינָם מוֹסְקִין אֶת זֵיתֵיהֶם אֶלָּא לְאַחַר רְבִיעָה שְׁנִיָּה.
- אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הֶעָנִי יוֹצֵא וְלֹא יְהֵא מֵבִיא בְּאַרְבָּעָה אִסָּרוֹת.
- וְעַל מַעְשַׂר עָנִי בְּכָל שְׁנָתוֹ.
- וּבֶן לֵוִי נֶאֱמָן לְעוֹלָם.
וְאֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִין כֵּן.
(ג) נֶאֱמָנִין עַל הַחִטִּין,- וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַקֶּמַח וְלֹא עַל הַפַּת.
נֶאֱמָנִין עַל הַשְּׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז,
- וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו, בֵּין חַי בֵּין מְבֻשָּׁל.
נֶאֱמָנִין עַל הַפּוֹל,
- וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַגְּרִיסִין, לֹא חַיִּים וְלֹא מְבֻשָּׁלִין.
נֶאֱמָנִין עַל הַשֶּׁמֶן, לוֹמַר שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הוּא.
- וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו, לוֹמַר שֶׁל זֵיתֵי נִקּוּף הוּא.
- וְאֵין נֶאֱמָנִים עַל הַמְּבֻשָּׁל,
- אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט;
- שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹצִיא מִלְּפָסוֹ.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חֲצִי קַב.
קַב וָחֵצִי כֻּסְּמִין,
- וְקַב גְּרוֹגְרוֹת,
- אוֹ מָנֶה דְבֵלָה.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, פְּרָס.
חֲצִי לֹג יַיִן.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, רְבִיעִית.
רְבִיעִית שֶׁמֶן.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שְׁמִינִית.
וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת, אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת:
(ו) מִדָּה זוֹ אֲמוּרָה בְּכֹהֲנִים וּבִלְוִיִּם וּבְיִשְׂרְאֵלִים.הָיָה מַצִּיל, נוֹטֵל מֶחֱצָה וְנוֹתֵן מֶחֱצָה.
הָיָה לוֹ דָבָר מֻעָט,
- נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם, וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם.
- מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע.
- לָן, נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה.
- שָׁבַת, נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת.
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי.
- מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת, לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה.
- וְהַקֻּפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם, וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה.
- לֹא יִטֹּל לֶקֶט, שִׁכְחָה, וּפֵאָה, וּמַעְשַׂר עָנִי.
- הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר,
- אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְּאַחַת,
- הֲרֵי זֶה יִטֹּל.
- הָיוּ מְמֻשְׁכָּנִין לְבַעַל חוֹבוֹ אוֹ לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ,
- הֲרֵי זֶה יִטֹּל.
- אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ.
- הֲרֵי זֶה לֹא יִטֹּל.
וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִטֹּל וְנוֹטֵל,
- אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
- וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל וְאֵינוֹ נוֹטֵל,
- אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה, עַד שֶׁיְּפַרְנֵס אֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ.
- וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ירמיהו יז, ז): בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ.
- וְכֵן דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא חִגֵּר, וְלֹא סוּמָא, וְלֹא פִסֵּחַ, וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאַחַד מֵהֶם,
- אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה כְּאַחַד מֵהֶם,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, כ): צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף.
- וְכָל דַּיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וּמַטֶּה אֶת הַדִּין,
- אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה, עַד שֶׁעֵינָיו כֵּהוֹת,
- שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, ח): וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וְגוֹ׳.
משנה פאה, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב