המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"שימו לבבכם" - צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים לד"ת וכה"א בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך וגו' והרי דברים ק"ו ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוון להבין ד"ת שהן כהררין התלוין בשערה עאכ"ו
שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם. אין זה לשון עדות אלא לשון התראה, כלשון (שמות יט) רד העד בעם, וכן (שם) כי אתה העדות בנו. ויזהיר משה בכאן שישים האדם כל מחשבתו בתורה, וזהו שאמר לבבכם ולא אמר שימו לבבם כדי שיעבדו להקב"ה בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע, וכן דרשו רז"ל בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.
ויאמר אליהם שימו לבבכם - צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה; וכן הוא אומר יחזקאל מד בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך אל כל אשר אני דובר אליך, ושמת לבך לכל מבוא הבית ולכל מוצאי המקדש. והרי דברים ק"ו: ומה בית המקדש, שנראה בעינים ונמדד ביד, צריך אדם שיהו עיניו ולבו ואזניו מכוונים - לדברי תורה, שהם כהררים התלויים בשערה - עאכ"ו:
אשר תצום - אמר להם: צריך אני להחזיק לכם טובה שתקיימו את התורה אחרי, אף אתם צריכים להחזיר טובה לבניכם שיקיימו את התורה אחריכם. מעשה שבא רבינו מלודקיא, ונכנס ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בן יהודה וישבו לפניו. אמר להם קרבו לכם, צריך אני להחזיק טובה לבניכם שיתקיימו את התורה אחריכם. אילו אין משה גדול, ואילו אחר, וקבלנו תורתו, ולא היתה תורתו שוה - עאכ"ו! לכך נאמר אשר תצום:
