ויקרא רבה לד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< · ויקרא רבה · לד · ו · >>

הוסף ביאור

ו.

ד"א "וכי ימוך אחיך" הה"ד (תהלים קו, מג): "פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם" בימי שפוט השופטים היו ישראל עובדים עבודת כוכבים ומשתעבדים במלכות ועושין תשובה ונגאלים חוזרים ועובדים עבודת כוכבים ומשתעבדים במלכות ועושין תשובה ונגאלין עד היכן תרין אמוראין חד אמר עד שדלו מן המצות ואוחרינא אמר עד (שידלדלו) [שנדלדלו] מן הנכסים עד שלא היתה ספיקא בידו של אחד מהן להביא אפילו קרבן עני כד"א (ויקרא יד, כא): "ואם דל הוא ואין ידו משגת".
שמנה שמות נקראו לעני עני אביון מסכן רש דל דך מך הלך עני כמשמעו אביון שמתאב לכל מסכן שהוא בזוי לכל שנאמר (קהלת ט, טז): "וחכמת המסכן בזויה" רש מן הנכסים דל מדולדל מן הנכסים דך מדוכדך רואה דבר ואינו אוכל רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה מך שהוא מך לפני כל עשוי כמין סקופה התחתונה לפיכך משה מזהיר לישראל "וכי ימוך אחיך":