קטגוריה:דברים יג טז
הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב.
הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.
הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃
הַכֵּ֣ה הַכֵּ֣ה - פועל, הפעיל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 5221
מורפ': HVha תַכֶּ֗ה תַכֶּ֗ה - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5221
מורפ': HVhi2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יֹֽשְׁבֵ֛י יֹֽשְׁבֵ֛י - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqrmpc הָעִ֥יר הָ - מילית, ה' הידיעה
עִ֥יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5892 b
מורפ': HTd/Ncfsa ההוא ה - מילית, ה' הידיעה
הוא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms הַהִ֖יא הַ - מילית, ה' הידיעה
הִ֖יא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3fs לְפִי לְ - מילת יחס
פִי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/6310
מורפ': HR/Ncmsc־חָ֑רֶב חָ֑רֶב - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsa הַחֲרֵ֨ם הַחֲרֵ֨ם - פועל, הפעיל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 2763 a
מורפ': HVha אֹתָ֧הּ אֹתָ֧ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־בָּ֛הּ בָּ֛ - מילת יחס
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3fs וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־בְּהֶמְתָּ֖הּ בְּהֶמְתָּ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 929
מורפ': HNcfsc/Sp3fs לְפִי לְ - מילת יחס
פִי - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/6310
מורפ': HR/Ncmsc־חָֽרֶב חָֽרֶב - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הַכֵּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) תַכֶּ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י תביר (משנה, דרגא 3)
הָעִ֥יר מרכא (משרת, דרגא 5) (ההוא) הַהִ֖יא טפחא (מלך, דרגא 2)
לְפִי־חָ֑רֶב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הַחֲרֵ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) אֹתָ֧הּ דרגא (משרת, דרגא 5) וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ תביר (משנה, דרגא 3)
וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְפִי־חָֽרֶב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב על ידי חרב
להרחבה. הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מִמְחָא תִמְחֵי יָת יָתְבֵי קַרְתָּא הַהִיא לְפִתְגָם דְּחָרֶב גַּמַּר יָתַהּ וְיָת כָּל דְּבַהּ וְיָת בְּעִירַהּ לְפִתְגָם דְּחָרֶב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִמְחָא תִּמְחוּן יַת יַתְבֵי קַרְתָּא הַהוּא לְפִתְגַם דְּחָרֶב גַּמְרָא יָתָהּ וְיַת כָּל דְּבָהּ וְיַת בְּעִירָהּ לְפִתְגַּם דְּחָרֶב: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
[ו]מנין שלא ירד ויצא - ת"ל הכה תכה.
את יושבי העיר (הזאת) [ההיא]. ולא יושבי עיר אחרת.
מכאן אמרו (סנהדרין קיא), "החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, ולנה בתוכה והודחה עמהם, אם נשתהה שם שלשים יום - הרי היא בסייף וממונם אבד; פחות מכאן, הם בסקילה וממונם פלט".
החרם אותה. פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה.
ואת כל אשר בה. לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. מכאן אמרו, נכסי צדיקים שבתוכה אבודים, ושבחוצה לה (פלוטים) [פליטים]; ושל רשעים - בין (מתוכה) [בתוכה] ובין בחוצה לה אבודים.
ואת בהמתה. ולא בהמת הקדש.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עז.
הכה תכה. כבר התבאר שהמקור הנלוה אל הפעל, מורה שיעשה הפעל בכל אופן. ר"ל תכהו בכל מה שתוכל, כמ"ש בבבא מציעא לא.
ומ"ש “מנין שלא ירד ויצא" פי' בז"ר, שר"ל אף אם ברח מן העיר לא נפטר ממיתה. והנה לכאורה לא צריך לאשמועינן זאת דכבר אמר במשנה דמכות ז, דמי שנגמר דינו וברח אין סותרין את דינו, אם לא כשברח מח"ל לא"י, ועיר הנדחת לא משכחת בח"ל.
ונראה מפני שעל מיתת סייף לא התרה כדין התראה, שצריך שיתרה בו ביחוד ובשעת מעשה. ועל מיתת סייף שהוא מדין עיר הנדחת, לא היה רק התראה כוללת ותוכחת מוסר מאת ב' ת"ח שנשלחו מהסנהדרין. וה"א (=והוה אמינא) שהריגה זו לא תחול רק כשהוא שם, אבל אם ברח - נדין אותו כדינו במקום אחר, והרי אינו מותרה למיתה זו! בפרט שנראה שאם עבד עכו"ם אחר שהודחו רוב העיר, די בהתראה זו לבד, כי מאז א"צ התראה למיתת סקילה. ולפ"ז י"ל "אם ירד ויצא מן העיר - פטור", לכן אמר " הכה תכה " מ"מ.
עח.
את יושבי העיר ההיא . מלת " ההיא ” בא תמיד למעט זולתו, כמ"ש באילת השחר תקצט . ובא למעט יושבי עיר אחרת שהודחו עמהם. ועד שלשים יום לא נקרא בשם יושבי העיר, כמ"ש בבבא בתרא ח ובסנהדרין קיב.
עט.
החרם אותה ואת כל אשר בה ואת כל שללה . כבר בארתי ( ישעיה ח ובכ"מ) ששם "שלל" נופל בעצם (=מהות) על הנשאר אחרי נפול הבעלים במלחמה, אז הכל נקרא "שלל". ועת בוזזים אותו יאמר " לבוז שלל " " לחלק שלל " וכדומה. וא"כ שם " שללה " מציין נכסי הרשעים הנהרגים, ונכסיהם הנשארים נקראים בשם "שלל".
אבל במ"ש החרם אותה ואת כל אשר בה - מציין כל נכסי העיר אף נכסי הצדיקים, שהם חרם מצד שנמצאים בעיר הזאת. ומזה מבואר שכל הנמצא בעיר הם אבודים, אף נכסי הצדיקים מצד שהם בתוך העיר. ושהשלל, דהיינו נכסי הרשעים הנהרגים - אבודים מצד שהם השלל הנשאר מן הנהרגים, בין שהם בעיר בין שהם חוצה. שע"ז אמר תקבץ אל תוך רחובה - שיקבץ אותה מן החוץ, כל שהם קרובים שיוכלו לקבצם אל תוכה.
ובמ"ש ואת כל בהמתה - היינו בהמת העיר לא בהמת הקדש, שהם לגבוה לא לעיר, וכ"ז בסנהדרין שם.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יג טז"
קטגוריה זו מכילה את 23 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 23 דפים.