ביאור:פרשת ראה - מדוע עיר נידחת תיענש בחומרה רבה?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


פרשת ראה- מדוע עיר נידחת תיענש בחומרה רבה?

מאת: אהובה קליין

אחד הנושאים בפרשת ראה: העיר הנידחת,

וכך היא מתוארת בכתובים:

"כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבת שם לאמור: יצאו אנשים בני בלייעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם לאמור: נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לא ידעתם " [דברים י"ד,י"ג- י"ד]

כתוצאה מהחטא האמור לעיל- התורה מצווה על השופטים:"ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך..."[שם ט"ו]

והעונש:"הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב, החרם אותה ואת כל אשר בה- בהמתה לפי חרב ואת כל- שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלוקיך והייתה תל עולם ולא תיבנה עוד"

והתורה מחמירה מאד בהדגשתה:"ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים..." [שם י"ג, י"ח]

השאלות הנשאלות בנושא זה הן:

שאלה א] באילו תנאים נקראת העיר: "העיר הנידחת"?

שאלה ב] מדוע העונש כה קשה על תושבי המקום ובנוסף כל רכושם נענש גם כן?

שאלה ג] מדוע התורה מציינת כי אלוקים ייתן רחמים?

תשובה לשאלה א] לפי רש"י: מדובר בעיר שאנשיה הם אנשי בלייעל- כלומר שהם פרקו עול של מקום- הם חסרי יראת שמים.

הם באים מתוך אותה עיר -מסיטים לעבוד עבודה זרה ואין מדובר בתושבי חוץ.

יש אף פעמים שמתוך המשפחה הקרובה ביותר קמים מסיטים כאלה- כפי שהתורה מציינת זאת:" [דברים י"ג, ז]"כי יסיתך אחיך בן אימך או בנך..."

מכאן לומדים שאין נעשית העיר נידחת , אלא עד שיקומו אנשים מתוכה

ויסיטו את תושבי המקום לעבוד אלילים.

התשובה לשאלה ב] העונש על מעשה זה הוא עונש מוות ואיבוד כל הרכוש,

יש לכך שתי מטרות:1]המסית עשה מעשה בלתי יסולח:

" כי ביקש להדיחך מעל ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים..." [י"ג,י"א]

2]"וכל- ישראל ישמעו ויראון ולא- יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך" [שם י"ב]

לפי "אורח חיים" : הקב"ה כועס מאד על המסיטים במיוחד- מאחר ועם קבלת התורה בהר סיני- התחייבו כל ישראל – כאיש אחד בלב אחד לא לעבוד לאלוהים אחרים!

לפי הזוהר הקדוש:השכינה מאד מצטערת וכואבת כאשר היא רואה ביזיון כה גדול שהרי נאמר:"עולם חסד יבנה"

ובתנאים אלה- לא רק שאדם אינו מסייע לחברו, אלא גורם להרס הסביבה הרוחנית,

ועל כך אלוקים מוכן להחריב את עולמו אשר בנה למען החסד כמו שכתוב בזוהר הקדוש:"לפי שהקב"ה בא לראות אותן כלים שבורים שלו ורואה שאין להם במה לשמוח, בוכה עליהם ועולה מעלה, מעלה"

והרי העולם רק מתקיים על חסד!

לכן גם הרכוש נענש מהסיבה: שאם עיר שלמה נכשלה בעבודה זרה, מכאן: שהם היו רחוקים מיראת אלוקים והחשיבו אך ורק את הגשמיות והממון- הדבר גרם להם להיות אטומים, כי נוח היה להדיחם ולכן ראוי שגם רכושם וממונם - אשר גרמו לחטא- יאבדו לנצח.

התשובה לשאלה ג: התורה מעוניינת שלא יחששו השופטים מהטלת עונש כה קשה על עיר נידחת, כאן התורה מבטיחה:"ונתן לך רחמים"

כיוון שהדבר מתבצע ע"פ צווי ה' ולמען כבוד שמים.

הדבר לא ישחית את מידותיו של המעניש, אלא התורה מבטיחה לחון אותו במידה של רחמים.

מכאן נלמד כי העולם מתקיים על חסד.

מי ייתן ועם ישראל ירבה בחסדים בין איש לרעהו וביראת שמים תמידית ובע"ה יתקיים בנו:"עולם חסד יבנה".אמן ואמן.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אהובה קליין שפורסם לראשונה בAhuvak @ bezeqint.net וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-08.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/forums_157