מ"ג דברים יג יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת כָּל עֲדָאַהּ תִּכְנוֹשׁ לְגוֹ פְּתָאַהּ וְתוֹקֵיד בְּנוּרָא יָת קַרְתָּא וְיָת כָּל עֲדָאַהּ גְּמִיר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וּתְהֵי תֵּל חָרוּב לְעָלַם לָא תִתְבְּנֵי עוֹד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת כָּל עֲדָאָה תִּכְנְשׁוּן בִּמְצַע פַּלְטִיתָא וְתוּקְדוּן בְּנוּרָא יַת קַרְתָּא וְיַת כָּל עֲדָאָה גְמִיר קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן וּתְהֵי תֵּל חָרוֹב לְעַלָם לָא תִתְבְּנֵי תוּב: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אל תוך רחובה. אין לה רחוב - עושין לה רחוב.
היה רחובה (ל)חוצה לה, מנין שכונסים אותו לתוכה? ת"ל אל תוך רחובה.
ושרפת באש את העיר ואת כל שללה (כליל). ולא שלל שמים.
מכאן אמרו, (ה)הקדשות שבתוכה - יפדו, תרומות - ירקבו, מעשר שני וכתבי הקדש - יגנזו.
כליל לה' א-להיך. [אם עשיתם דין בעיר הנדחת, מעלה אני עליכם כאלו עשיתם עולה כליל לפני.
והיתה תל עולם.] וכן הוא אומר [ביריחו] (יהושע ו), וישבע יהושע ביום ההוא לאמר ארור האיש לפני ה' (וגומ') [אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו]. וכי אין אנו יודעים שיריחו שמה? אלא שלא (יבנו) [יבנה] אותה (ויקראו) [ויקרא שמה כעיר אחרת, ושלא יבנה עיר אחרת ויקרא] שמה יריחו.
(שם) (בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה). [וכה"א (מ"א טז) בנה חיאל בית האלי את יריחו, באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה]. יכול שוגג? ת"ל (מ"א יז) כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון, אמור מעתה מזיד היה.
לא תבנה עוד. לא תעשה אותה אפילו גנות ופרדסים, אפילו שובך יוני הרדסאות; כדברי רבי עקיבא.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פ.
אל תוך רחובה . הרחוב הוא מקום הקבוץ.
וברייתא זו כר"ע בסנהדרין שם, דאם אין רחוב עושין לה רחוב.
והיל"ל "אל רחובה " ! ולשון " אל תוך " - מציין שמקבץ מן הצדדיים אל התוך והאמצע. ועז"א, "היה רחובה חוצה לה וכו'".
פא.
ואת כל שללה - ולא ההקדשות, אף של הרשעים, כי הם שלל שמים וצריכים פדיון.
"ותרומות", מיירי בתרומה ביד כהן, שחל עליהם איסור עיר הנידחת, רק אין מזלזלים בה.
ותרומה ביד ישראל תנתן לכהן שבעיר אחרת.
וכן מעשר שני יגנז, משום דאקרי "קדש". ועיין בגמרא (סנהדרין קיב).
פב.
כליל לה' א-להיך . שדבר זה מרוצה לה'.
ובמ"ש והיתה תל עולם וכו' - למד יהושע להחרים את יריחו, ושיהיה תל עולם; וה' הסכים על ידו, כמ"ש ב (מדרש) רבה במדבר כג, וכמ"ש כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע . ר"ל, ואחר שהיה בדבר ה', הי"ל לדייק הלשון - “ את העיר את יריחו ", שאפילו עיר אחרת ע"ש יריחו אסור, וא"כ מזיד היה. ועיי"ש בסנהדרין קיג שבנה עיר אחרת ע"ש יריחו. וז"ש "יכול שוגג? ת"ל כדבר ה'".
פג.
לא תבנה עוד . לדעת ר"ע פי' " לא תבנה ” - כמו שהיתה, אבל מותר לעשות גנות ופרדסים, שע"ז מורה מלת " עוד ".
והספרי סותם כדעת ריה"ג, שאפילו גנות ופרדסים אסור. ופי' בגמ' דס"ל " עוד ” - לגמרי משמע. ר"ל, שע"ז שלא תבנה בבנין לבד א"צ מלת "עוד", שלשון בנה בדיוק הוא רק בנין. ודי שיאמר והיתה תל עולם לא תבנה . וע"כ שמלת "עוד” מציין כמלת "לעולם ועד" - שלא תבנה לנצח, ע"י שישאר שם חורבה לגמרי, עד שלא יבא לידי כך לבנות שם שום בנין. וכמ"ש גבי צור (יחזקאל כו יד) ונתתיך לצחיח סלע וגו', לא תבנה עוד .