רש"י על דברים יג
<< · רש"י על דברים · יג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"את כל הדבר" - קלה כחמורה
"תשמרו לעשות" - ליתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה שכל השמר לשון לא תעשה הוא אלא שאין לוקין על השמר של עשה
"לא תסף עליו" - (ספרי) חמשה טוטפות בתפילין ה' מינין בלולב ארבע ברכות בברכת כהניםפסוק ב (כל הפסוק)
(דברים יג ב): "ונתן אליך אות" - בשמים, כענין שנאמר בגדעון (שופטים ו יז): "ועשית לי אות", ואומר (שופטים ו יט): "יהי נא חורב אל הגזה...".
"או מופת" - בארץ.
"או מופת" - בארץ ס"א ונתן אליך אות
"או מופת" - בארץ דכתיב אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חורב אעפ"כ לא תשמע לו וא"ת מפני מה נותן לו הקב"ה ממשלה לעשות אות כי מנסה ה' אלהיכם אתכם
אף על פי כן, (דברים יג ד): "לא תשמע" לו.
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"ואת מצותיו תשמרו" - (ספרי) תורת משה
"ובקולו תשמעו" - בקול הנביאים
"ואתו תעבודו " - במקדשו
"ובו תדבקון" - (סוטה יד) הדבק בדרכיו גמול חסדים קבור מתים בקר חולים כמו שעשה הקב"הפסוק ו (כל הפסוק)
"סרה" - דבר המוסר מן העולם שלא היה ולא נברא ולא צויתיו לדבר כן דישטודר"א (בלע"ז אבווענדונג)
"והפדך מבית עבדים" - (ספרי) אפי' אין לו עליך אלא שפדאך דיופסוק ז (כל הפסוק)
"כי יסיתך" - אין הסתה אלא גרוי שנאמר (ש"א כו) אם ה' הסיתך בי אמיטר"א (בלע"ז אנרייצען) שמשיאו לעשות כן
"אחיך" - מאב
"או בן אמך" - מאם (קידושין פ)
"חיקך" - השוכבת בחיקך ומחקה בך אפקיט"א (בלע"ז אנהענגענד) וכן (יחזקאל מג) ומחיק הארץ מיסוד התקוע בארץ
"אשר כנפשך" - זה אביך פירש לך הכתוב את החביבין לך ק"ו לאחרים
"בסתר" - דבר הכתוב בהווה שאין דברי מסית אלא בסתר וכן שלמה הוא אומר (משלי ז) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה
"אשר לא ידעת אתה ואבותיך" - דבר זה גנאי גדול הוא לך שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם וזה אומר לך עזוב מה שמסרו לך אבותיךפסוק ח (כל הפסוק)
"הקרובים אליך או הרחוקים" - למה פרט קרובים ורחוקים אלא כך אמר הכתוב מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים
"מקצה הארץ" - (ספרי) זו חמה ולבנה וצבא השמים שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופופסוק ט (כל הפסוק)
"לא תאבה לו" - (שם) לא תהא תאב לו לא תאהבנו לפי שנא' (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך את זה לא תאהב
"ולא תשמע אליו" - בהתחננו על נפשו למחול לו לפי שנא' (שמות כג) עזוב תעזוב עמו לזה לא תעזוב
"ולא תחוס עינך עליו" - לפי שנא' (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך על זה לא תחוס
"ולא תחמול" - לא תהפוך בזכותו
"ולא תכסה עליו" - אם אתה יודע לו חובה אינך רשאי לשתוקפסוק י (כל הפסוק)
"כי הרג תהרגנו" - (אם יצא מב"ד זכאי החזירהו לחובה) יצא מב"ד חייב אל תחזירהו לזכות (ספרי)
"ידך תהיה בו בראשונה" - מצוה ביד הניסת להמיתו לא מת בידו ימות ביד אחרים שנא' ויד כל העם וגו'פסוק יג (כל הפסוק)
"לשבת שם" - (ספרי) פרט לירושלים שלא ניתנה לדירה
"כי תשמע וגו' לאמר" - אומרים כן יצאו וגו'פסוק יד (כל הפסוק)
"בני בליעל" - (שם) בלי עול שפרקו עולו של מקום
"אנשים" - (סנהדרין פה) ולא נשים
"ישבי עירם" - ולא יושבי עיר אחרת מכאן אמרו אין נעשית עיר הנדחת עד שידיחוה אנשים ועד שיהיו מדיחיה מתוכה
