רש"י על דברים יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · יב · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבד תאבדון" - אבד ואח"כ תאבדון (שם) מכאן לעוקר ע"ג שצריך לשרש אחריה

"את כל המקומות אשר עבדו שם וגו'" - ומה תאבדון מהם את אלהיהם אשר על ההרים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזבח" - של אבנים הרבה

"מצבה" - של אבן אחת והיא בימוס (אלטאר) ששנויה במשנה (ע"ז מו) אבן שחצבה מתחלתה לבימוס

"אשרה" - אילן הנעבד

"ואבדתם את שמם" - (שם) לכנות להם שם לגנאי בית גליא קורין לה בית כריא עין כל עין קוץ

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תעשון כן" - להקטיר לשמים בכל מקום כי אם במקום אשר יבחר ד"א ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם לא תעשון כן (ספרי) אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות אלא שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיתחרב

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשכנו תדרשו" - (ספרי) זה משכן שילה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזבחיכם" - שלמים של חובה

"מעשרתיכם" - מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה

"תרומת ידכם" - אלו הבכורים שנאמר בהם (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך

"ובכורות בקרכם" - לתתם לכהן ויקריבום שם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר ברכך ה'" - (ספרי) לפי הברכה הבא

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו'" - מוסב למעלה על כי אתם עוברים את הירדן וגו' כשתעברו את הירדן מיד מותרים אתם להקריב בבמה כל י"ד שנה של כבוש וחלוק ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים פה היום במשכן שהוא עמכם ונמשח והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות אבל בבמה אין קרב אלא הנידר והנידב וזהו איש כל הישר בעיניו נדרים ונדבות שאתם מתנדבים ע"י שישר בעיניכם להביאם ולא ע"י חובה אותם תקריבו בבמה (זבחים קיט)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא באתם" - (ספרי) כל אותם י"ד שנה

"עד עתה" - כמו עדיין

"אל המנוחה" - (זבחים קיט) זו שילה

"הנחלה" - זו ירושלים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועברתם את הירדן וישבתם בארץ" - שתחלקוה ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבטו

"והניח לכם" - לאחר כבוש וחלוק ומנוחה (שופטים ג) מן הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל ואין זו אלא בימי דוד אז

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה המקום וגו'" - בנו לכם בית הבחירה בירושלים וכן הוא אומר בדוד (שמואל ב ז) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון ה' יושב בתוך היריעה

"שמה תביאו וגו'" - למעלה אמור לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים ולכך חלקם הכתוב ליתן היתר בין זו לזו משחרבה שילה ובאו לנוב וחרבה נוב ובאו לגבעון היו הבמות מותרות עד שבאו לירושלים

"מבחר נדריכם" - מלמד שיביאו מן המובחר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השמר לך" - (ספרי) ליתן לא תעשה על הדבר

"בכל מקום אשר תראה" - אשר יעלה בלבך אבל אתה מקריב ע"פ נביא כגון אליהו בהר הכרמל

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באחד שבטיך" - בחלקו של בנימין ולמעלה הוא אומר מכל שבטיכם הא כיצד כשקנה דוד את הגורן מארונה היבוסי גבה הזהב מכל השבטים ומ"מ הגורן בחלקו של בנימין היה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק בכל אות נפשך" - במה הכתוב מדבר אם בבשר תאוה להתירה להם בלא הקרבת אימורים (חולין יז) הרי הוא אומר במקום אחר כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו' ואמרת אוכלה בשר וגו' במה זה מדבר בקדשים שנפל בהם מום שיפדו ויאכלו בכל מקום יכול יפדו על מום עובר ת"ל רק

"תזבח ואכלת" - (בכורות טו יבמות עג) אין לך בהם היתר גיזה וחלב אלא אכילה ע"י זביחה

"הטמא והטהור" - לפי שבאו מכח קדשים שנאמ' בהם (ויקרא ז) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל הוצרך להתיר בו שטמא וטהור אוכלין בקערה אחת

"כצבי וכאיל" - שאין קרבן בא מהם

"כצבי וכאיל" - לפוטרן מן הזרוע והלחיים והקיבה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק הדם לא תאכלו" - אף ע"פ שאמרתי שאין לך בו זריקת דם במזבח לא תאכלנו

"תשפכנו כמים" - לומר לך שאין צריך כסוי ד"א הרי הוא כמים להכשיר את הזרעים (ספרי חולין עד)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תוכל" - בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר

"לא תוכל" - רבי יהושוע בן קרחה אומר יכול אתה אבל אינך רשאי כיוצא בו (יהושע טו) ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם יכולים היו אלא שאינן רשאין לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה ולא יבוסים היו אלא חתיים היו אלא על שם העיר ששמה יבוס כך מפורש בפרקי דר"א והוא שנא' (שמואל ב ה) כי אם הסירך העורים והפסחים צלמים שכתבו עליהם את השבועה

"ובכורות בקרך" - אזהרה לכהנים

"ותרומת ידך" - אלו הבכורים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפני ה'" - לפנים מן החומה

"והלוי אשר בשעריך" - אם אין לך לתת לו מחלקו כגון מעשר ראשון תן לו מעשר עני אין לך מעשר עני הזמינו על שלמיך

"השמר לך" - ליתן לא תעשה על הדבר

"על אדמתך" - אבל בגולה אינך מוזהר עליו יותר מעניי ישראל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירחיב וגו'" - (חולין פד) למדה תורה דרך ארץ שלא יתאוה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבת ידים ועושר

"בכל אות נפשך וגו'" - אבל במדבר נאסר להם בשר חולין אלא אם כן מקדישה ומקריבה שלמים

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ירחק ממך המקום" - ולא תוכל לבוא ולעשות שלמים בכל יום כמו עכשיו שהמשכן הולך עמכם

"וזבחת וגו' כאשר צויתך" - למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה מסיני

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך כאשר יאכל את הצבי וגו'" - אינך מוזהר לאכלן בטהרה אי מה צבי ואיל חלבן מותר אף חולין חלבן מותר ת"ל אך

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק חזק לבלתי אכל הדם" - ממה שנאמר חזק אתה למד שהיו שטופים בדם לאכלו לפיכך הוצרך לו' חזק דברי רבי יהודה רבי שמעון בן עזאי אומר לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצות אם הדם שהוא קל להשמר ממנו שאין אדם מתאוה לו הוצרך לחזקך באזהרתו קל וחומר לשאר מצות

"ולא תאכל הנפש עם הבשר" - (חולין קב) אזהרה לאבר מן החי

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תאכלנו" - אזהרה לדם התמצית

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תאכלנו" - אזהרה לדם האיברים

"למען ייטב לך וגו'" - (מכות כג) צא ולמד מתן שכרן של מצות אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו זוכה לו ולבניו אחריו ק"ו לגזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רק קדשיך" - אע"פ שאתה מותר לשחוט חולין לא התרתי לך לשחוט את הקדשים ולאכלן בשעריך בלא הקרבה אלא הביאם לבית הבחירה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשית עלתיך" - אם עולות הם תן הבשר והדם על גבי המזבח ואם זבחי שלמים הם דם זבחיך ישפך על המזבח תחלה ואח"כ והבשר תאכל (ספרי) ועוד דרשו רבותינו רק קדשיך בא ללמד על הקדשים שבחוצה לארץ וללמד על התמורות ועל ולדות קדשים שיקריבו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמור" - זו משנה שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח כענין שנא' (משלי כב) כי נעים כי תשמרם בבטנך ואם שנית אפשר שתשמע ותקיים (ספרי) הא כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה

"את כל הדברים" - (שם) שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה

"הטוב" - בעיני השמים

"והישר" - בעיני אדם

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תנקש" - אונקלוס תרגם לשון מוקש ואני אומר שלא חש לדקדק בל' שלא מצינו נו"ן בל' יוקש ואפי' ליסוד הנופל ממנו אבל בלשון טירוף וקשקוש מצינו נו"ן (דנייאל ה) וארכבותיה דא לדא נקשן ואף זה אני אומר פן תנקש אחריהם פן תטרף אחריהם להיות כרוך אחר מעשיהם וכן (תהלים קט) ינקש נושה לכל אשר לו מקלל את הרשע להיות עליו נושים רבים ויהיו מחזירין ומתנקשין אחר ממונו

"אחרי השמדם מפניך" - אחר שתראה שאשמידם מפניך יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אלו מפני מעשים מקולקלים שבידיהם אף אתה לא תעשה כן שלא יבואו אחרים וישמידוך

"איכה יעבדו" - לפי שלא ענש על עבודת אלילים אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה כמו שכתוב (שמות כב) בלתי לה' לבדו דברים הנעשים לגבוה בא ולמדך כאן שאם דרכה של עבודת אלילים לעבדה בדבר אחר כגון פוער לפעור וזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה וחייב אבל זבוח וקטור ונסוך והשתחואה אפי' שלא כדרכה חייב

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי גם את בניהם" - גם לרבות את אבותיהם ואמותיהם אמר ר' עקיבא אני ראיתי נכרי שכפתו לאביו לפני כלבו ואכלו