קטגוריה:דברים יג א
את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו.
אֵת כׇּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.
אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃
אֵ֣ת אֵ֣ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַדָּבָ֗ר הַ - מילית, ה' הידיעה
דָּבָ֗ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1697
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֤ר אֲשֶׁ֤ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr אָנֹכִי֙ אָנֹכִי֙ - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs מְצַוֶּ֣ה מְצַוֶּ֣ה - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6680
מורפ': HVprmsa אֶתְכֶ֔ם אֶתְ - מילית, מושא ישיר (את)
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2mp אֹת֥וֹ אֹת֥ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms תִשְׁמְר֖וּ תִשְׁמְר֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVqi2mp לַעֲשׂ֑וֹת לַ - מילת יחס
עֲשׂ֑וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/6213 a
מורפ': HR/Vqc לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תֹסֵ֣ף תֹסֵ֣ף - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3254
מורפ': HVhi2ms עָלָ֔יו עָלָ֔י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn תִגְרַ֖ע תִגְרַ֖ע - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1639
מורפ': HVqi2ms מִמֶּֽנּוּ מִמֶּֽ - מילת יחס
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
אֵ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) כָּל־הַדָּבָ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) אָנֹכִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מְצַוֶּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֶתְכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֹת֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) תִשְׁמְר֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
לַעֲשׂ֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לֹא־תֹסֵ֣ף מונח (משרת, דרגא 5) עָלָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) תִגְרַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)
מִמֶּֽנּוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם - אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יָת כָּל פִּתְגָמָא דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן יָתֵיהּ תִּטְּרוּן לְמֶעֱבַד לָא תֵיסְפוּן עֲלוֹהִי וְלָא תִמְנְעוּן מִנֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יַת כָּל פִּתְגָמַיָא דַאֲנָא מְפַקֵּיד יַתְכוֹן יָתֵיהּ תִּטְרוּן לְמֶעֱבַד לָא תוֹסְפוּן עֲלוֹי וְלָא תִבְצְרוּן מִנֵּיהּ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אותו תשמרו לעשות. ר' אליעזר בן יעקב אומר: ליתן לא תעשה על כל (עשה) האמור בפרשה.
לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. מכאן אמרו (זבחים פח), הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים (במתנה אחת) [במתנות ארבע] - ינתנו במתנה אחת.
ד"א: לא תוסף עליו. מנין שאין מוסיפים לא על לולב ולא על הציצית? ת"ל: (ו)לא תוס(י)ף עליו. ומנין שאין פוחתים מהם? ת"ל [ו]לא תגרע ממנו.
(ר"ה כה) ומנין שאם פתח לברך ברכת כהנים, שלא יאמר: הואיל ופתחתי לברך, אומר "ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם" וגומ'? ת"ל [כל ה]דבר, אפילו דבר לא תוסף עליו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
נה. א
את כל הדבר. לומר שכל מצות התורה שוות בחביבותם (כנ"ל ראה נא ).
ומ"ש, תשמרו לעשות - ששמירה מציין ל"ת, הוא ליתן ל"ת על כל האמור. וכבר הובא כזה בילקוט משפטים [נדפס במכילתא משפטים רכ ], הנוסף על המכלתא בשם ראב"י, על פסוק ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו.
ומ"ש לא תוסף עליו - לפי המשך הכתובים מזהיר שלא יעבוד בבהמ"ק בעבודות שלהם, כמ"ש הרמב"ן, ובזה נמשך למ"ש לא תעשה כן לה' א-להיך. וחז"ל פירשו שקאי על תוספת במצוה, כמו אם נתערב מתן ד' במתן א' - לא יתן במתן ד'. וזה כר' יהושע, ושאין מוסיפין על הציצית.
ומשה"ק בזה למאי דקיי"ל לולב א"צ אגד - עיין מ"ש בזה בארץ יהודה ס, שם הארכתי בזה ואכ”מ (=ואין כאן מקומו) .
וכבר בארתי בהתו"ה שכ"מ שכתב לשון "דבר" - תפשו חז"ל גם הוראתו מענין דבור עיי"ש. וע"כ אמרו, "מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים", וכמ"ש כ"ז בר"ה כח.
רש"י
"תשמרו לעשות" - ליתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה שכל השמר לשון לא תעשה הוא אלא שאין לוקין על השמר של עשה
"לא תסף עליו" - (ספרי) חמשה טוטפות בתפילין ה' מינין בלולב ארבע ברכות בברכת כהנים
גור אריה
ולכך לא פירש לעיל רש"י (ד, ב) 'ארבע ברכת כהנים', וכאן פירש 'ארבע ברכת כהנים', והיינו דכאן מיתורא ילפינן דאף הוספה לברכת כהנים חייב. והא דלעיל (שם) פירש 'ה' ציצית', היינו מפני כי דרך להביא ראיה מג' דברים, לכך הביא למעלה 'ה' ציצית', שלא יוסיף עליו ולא יגרע ממנו. וכאן שהיה צריך להביא ברכת כהנים, די בהני שלשה; חמש טוטפות, חמש מינין בלולב, ארבע ברכות לכהנים:
ואף על גב דבספרי משמע דדריש שלא יוסיף על ברכת כהנים מלשון "דבר", יש לומר, דלאו מן "דבר" נפקא, אלא מיתורא דקרא, דלא הוי למכתב כלל קרא דהכא. וכך פירושו, מדכתיב קרא מיותר, שמע מינה דהך "דבר" דכתיב בקרא רצה לומר אפילו דבר לא יוסיף, כגון ברכת כהנים, לא יוסיף ברכה רביעית. וכן משמע, דלא דרשו רק בפסוק זה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת – לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל עֲשֵׂה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה (שם); שֶׁכָּל 'הִשָּׁמֶר' – לְשׁוֹן לֹא תַעֲשֶׂה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל 'הִשָּׁמֶר' שֶׁל עֲשֵׂה (מנחות ל"ו ע"ב).
לא תֹסֵף עָלָיו – חֲמִשָּׁה טוֹטָפוֹת בִּתְפִלִּין וַחֲמִשָּׁה מִינִין בְּלוּלָב, אַרְבַּע בְּרָכוֹת בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים (ספרי שם).
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ולא תגרע ממנו" אפי' בסור סבת המצוה בעיניך כענין שלמה באמרו אני ארבה ולא אסור:
פרשנות מודרנית:
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
מ
ש
דפים בקטגוריה "דברים יג א"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.