ביאור:מ"ג דברים יג טז
הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִוא לְפִי חָרֶב[עריכה]
הכה תכה. (ב"מ לא) אם אינך יכול להמיתם במיתה הכתובה בהם המיתם באחרת:
הכה תכה. אם אינך יכול להמיתם במיתה האמורה, תכם במיתה אחרת, וזהו הכפל הכה תכה:
הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ[עריכה]
החרם אתה ואת כל אשר בה. אותה, הם אנשים הנדחים, ואת כל אשר בה, הנשים הנגררות אחר האנשים. אבל הטף שהם קטנים בזכרים ובנקבות אין ממיתין אותן, וכן אמרו בספרי, חנן אומר לא יומתו אבות על בנים וגו', בעיר הנדחת הכתוב מדבר: אבל בתוספתא של מסכת סנהדרין (פי"ד ה"א) נחלקו בה, קטני בני אנשי עיר הנדחת שהודחו עמה אין נהרגין, רבי אליעזר אומר נהרגין. אמר לו רבי עקיבא מה אני מקיים ונתן לך רחמים ורחמך והרבך (פסוק יח), אם לרחם על הגדולים הרי כבר נאמר החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה, ומה אני מקיים ורחמך והרבך אלו קטנים שבתוכה וכו'. והנה כל אלו המצות ביאור מה שנאמר בתורה (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם, ועתה ביאר החרם מהו במדיחים ובעובדים:
וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב:[עריכה]
ואת-בהמתה לפי-חרב. למחות זכרם על צד נקמת האל יתברך, כמו הענין בעמלק, כאמרו "תמחה את-זכר עמלק" (להלן כה, יט) . וכן באר הנביא באמרו "והמתה מאיש עד-אשה, מעלל ועד- יונק, משור ועד-שה, מגמל ועד-חמור" (שמואל-א טו, ג).