קטגוריה:דברים יג טו
ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך.
וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ.
וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃
וְדָרַשְׁתָּ֧ וְ - ו' החיבור
דָרַשְׁתָּ֧ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1875
מורפ': HC/Vqq2ms וְחָקַרְתָּ֧ וְ - ו' החיבור
חָקַרְתָּ֧ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2713
מורפ': HC/Vqq2ms וְשָׁאַלְתָּ֖ וְ - ו' החיבור
שָׁאַלְתָּ֖ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7592
מורפ': HC/Vqq2ms הֵיטֵ֑ב הֵיטֵ֑ב - פועל, הפעיל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 3190
מורפ': HVha וְהִנֵּ֤ה וְ - ו' החיבור
הִנֵּ֤ה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm אֱמֶת֙ אֱמֶת֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 571
מורפ': HNcfsa נָכ֣וֹן נָכ֣וֹן - פועל, נפעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3559 a
מורפ': HVNrmsa הַדָּבָ֔ר הַ - מילית, ה' הידיעה
דָּבָ֔ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1697
מורפ': HTd/Ncmsa נֶעֶשְׂתָ֛ה נֶעֶשְׂתָ֛ה - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVNp3fs הַתּוֹעֵבָ֥ה הַ - מילית, ה' הידיעה
תּוֹעֵבָ֥ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8441
מורפ': HTd/Ncfsa הַזֹּ֖את הַ - מילית, ה' הידיעה
זֹּ֖את - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/2063
מורפ': HTd/Pdxfs בְּקִרְבֶּֽךָ בְּ - מילת יחס
קִרְבֶּֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/7130
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְדָרַשְׁתָּ֧ דרגא (משרת, דרגא 5) וְחָקַרְתָּ֧ דרגא (משרת, דרגא 5) וְשָׁאַלְתָּ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
הֵיטֵ֑ב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִנֵּ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) אֱמֶת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נָכ֣וֹן מונח (משרת, דרגא 5) הַדָּבָ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נֶעֶשְׂתָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
הַתּוֹעֵבָ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) הַזֹּ֖את טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּקִרְבֶּֽךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת, נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִתְבַּע וְתִבְדּוֹק וְתִשְׁאַל יָאוּת וְהָא קוּשְׁטָא כֵּיוָן פִּתְגָמָא אִתְעֲבֵידַת תּוֹעֵיבְתָא הָדָא בֵּינָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִתְבְּעוּן וְתִבְדְּקוּן יַת סַהֲדַיָיא וּתְשַׁיְילוּן טַבָּאוּת וְהָא קוּשְׁטָא כֵּיוַון פִּתְגָמָא אִתְעֲבִידַת תּוֹעֵבְתָּא הָדָא בֵּינֵיכוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
בדיקות מנין? ת"ל והנה אמת נכון הדבר.
אם סופ(י)נו לרבות (ב)בדיקות, מה ת"ל (=תלמוד לומר) חקירות? [חקירות] - אמר אחד איני יודע, עדותן בטלה. בדיקות - אמר אחד איני יודע, ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעים, ע(י)דותם קיימת.
אחד חקירות ואחד בדיקות, בזמן שמכחישים זו את זו עדותם בט(י)לה.
(והנה אמת נכון) [נעשתה התועבה הזאת בקרבך]. לרבות גרים ועבדים משוחררים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
עה.
ודרשת וחקרת ושאלת היטב. הנה בסנהדרין מ למד ז' חקירות, בדרכי הלמודים ע"י גז"ש " היטב”, " היטב" עיי"ש. וזה עפמ"ש ב אילת השחר כט , איך היו דרכי חז"ל בלמודים אלה, עיי"ש בכל הפרק ההוא.
ובכ"ז כפי הנראה מלשון הספרי כאן, ובפרשת שופטים קמט ו בשופטים קצ , שלמד בדיקות מן - והנה אמת נכון הדבר, מבואר שהוציאו זה גם בדרך הפשט. כי עיקר החקירות הוא על הזמן ועל המקום, שאם א"י (=אינו יודע) באיזה זמן או באיזה מקום, הוא עדות שאי אתה יכול להזימה. ובמקום, לא יש רק (=אין אלא)חקירה אחת - "באיזה מקום". ובזמן שיש שש חקירות, ועז"א ודרשת וחקרת ושאלת - שכ"א מוסיף על חברו, הרי שלש חקירות; ומוסיף היטב , ר"ל - ודרשת היטב, וחקרת היטב, ושאלת היטב. הרי יש בכל א' שתי חקירות, שהם שש חקירות בשאלת הזמן. ועם שאלת המקום, שלא תמצא בה רק חקירה א' - הם ז' חקירות.
ולבל תאמר שמלת היטב אינו מוסב רק על " ושאלת" הסמוך לו, למדינן ממ"ש גבי יחיד העובד כו"ם (=כוכבים ומזלות) - ושמעת ודרשת היטב, וגבי עדים זוממים - ודרשו השופטים היטב , הרי שגם הדרישה צ"ל היטב. וביחוד בעדים זוממים - א"א להזימם בזולת ז' חקירות אלה, ולכן אם אמר "איני יודע” - עדותם בטלה.
ובדיקות למד הספרי, מן והנה אמת נכון הדבר , שלא כשטת הגמרא, שלמד מן ושאלת. וע"כ חפשו בגמ' דרכים אחרים ללמודים אלה.
עו.
נעשתה התועבה הזאת בקרבך . לקמן ( ראה יז ) אמר נעשתה התועבה הזאת בישראל . וכן אמר בכ”מ (=בכמה מקומות) כי נבלה עשה בישראל , רק מפני שבמקום דכתיב: " בישראל” יש להוציא גרים, כמ"ש בפי' ויקרא קצו . לכן תפס לשון " בקרבך”, ור"ל שהגרים מצטרפין להיות רוב העיר, שיהיה דינה כעיר הנדחת.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יג טו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.