התורה והמצוה על דברים יג טו
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ג • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יג טו:
עה.
ודרשת וחקרת ושאלת היטב. הנה בסנהדרין מ למד ז' חקירות, בדרכי הלמודים ע"י גז"ש " היטב”, " היטב" עיי"ש. וזה עפמ"ש ב אילת השחר כט , איך היו דרכי חז"ל בלמודים אלה, עיי"ש בכל הפרק ההוא.
ובכ"ז כפי הנראה מלשון הספרי כאן, ובפרשת שופטים קמט ו בשופטים קצ , שלמד בדיקות מן - והנה אמת נכון הדבר, מבואר שהוציאו זה גם בדרך הפשט. כי עיקר החקירות הוא על הזמן ועל המקום, שאם א"י (=אינו יודע) באיזה זמן או באיזה מקום, הוא עדות שאי אתה יכול להזימה. ובמקום, לא יש רק (=אין אלא)חקירה אחת - "באיזה מקום". ובזמן שיש שש חקירות, ועז"א ודרשת וחקרת ושאלת - שכ"א מוסיף על חברו, הרי שלש חקירות; ומוסיף היטב , ר"ל - ודרשת היטב, וחקרת היטב, ושאלת היטב. הרי יש בכל א' שתי חקירות, שהם שש חקירות בשאלת הזמן. ועם שאלת המקום, שלא תמצא בה רק חקירה א' - הם ז' חקירות.
ולבל תאמר שמלת היטב אינו מוסב רק על " ושאלת" הסמוך לו, למדינן ממ"ש גבי יחיד העובד כו"ם (=כוכבים ומזלות) - ושמעת ודרשת היטב, וגבי עדים זוממים - ודרשו השופטים היטב , הרי שגם הדרישה צ"ל היטב. וביחוד בעדים זוממים - א"א להזימם בזולת ז' חקירות אלה, ולכן אם אמר "איני יודע” - עדותם בטלה.
ובדיקות למד הספרי, מן והנה אמת נכון הדבר , שלא כשטת הגמרא, שלמד מן ושאלת. וע"כ חפשו בגמ' דרכים אחרים ללמודים אלה.
עו.
נעשתה התועבה הזאת בקרבך . לקמן ( ראה יז ) אמר נעשתה התועבה הזאת בישראל . וכן אמר בכ”מ (=בכמה מקומות) כי נבלה עשה בישראל , רק מפני שבמקום דכתיב: " בישראל” יש להוציא גרים, כמ"ש בפי' ויקרא קצו . לכן תפס לשון " בקרבך”, ור"ל שהגרים מצטרפין להיות רוב העיר, שיהיה דינה כעיר הנדחת.
<< · התורה והמצוה על דברים · יג · טו · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-13-15