לדלג לתוכן

התורה והמצוה על דברים יג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ג • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ג, ג':

וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנׇֽעׇבְדֵֽם׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יג ג:

נח.

ובא האות והמופת. משמע אף שבא האות והמופת ביחד, דהיינו שמשנים איזה דבר בשמים, ג"כ לא ישמע לו. כי ה' עשה המופת הזה כדי לנסות אתכם, אם אתם שלמים באהבתו.

ור"ע השיב שא”א שיעשה ה' נס, שעי"ז יטעו שיש ממש בע"ז, ומפרש שהיה תחלה נביא אמת. ופי' ונתן - שכבר נתן אות או מופת בעודו נביא אמת, וכ"ז מובא בסנהדרין פט.

וכבר כתב הרי"א שכ"ז רחוק שיעשה ה' נס לנביא שקר, או שנביא אמת ישוב להדיח לעבוד עכו"ם, רק שהכתוב דבר דרך הפלגה. אך שיעשה נס בשמים, לריה"ג, או אף שהיה תחלה נביא אמת (=לר"ע) - בכ"ז אל תשמע לו, כי זה מן הנמנעות שיסכים ה' שתעבד ע"ג (=עבודת גלולים)אף לשעה. וע"כ לא יועילו ע"ז לא אותות ומופתים ולא עדות נביא מוחזק. והוא דרך הפלגה, לאמת שדבר זה שקר ומן הנמנעות.





קיצור דרך: mlbim-dm-13-03