התורה והמצוה על דברים יג יב
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק י"ג • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יג יב:
ע.
וכל ישראל ישמעו ויראון. מזה אמר ר"ע שצריך להשהותו עד הרגל, שאז ימצאו שם כל ישראל. ור"י מדייק מדלא אמר "יראו וייראו", שדי אם מכריזים אח"כ, כמ"ש בסנהדרין פט.
ומ"ש ולא יוסיפו לעשות, פי' בסנהדרין שהוא אזהרה למסית עיי"ש ברש"י. וכן תפס הרמב"ם (ע"ז ה ד).
והפר"ח תמה בזה ממ"ש במכות ד ע"ב גבי עדים זוממים לרבנן, שממ"ש ישמעו וייראו - לא ידעינן הכרזה, דלשון הנשארים אינו כולל כל ישראל, רק העומדים במעמד. אבל במסית ובן סורר ומורה וזקן ממרא, דכתיב וכל העם , וכל ישראל (כמ"ש בסנהדרין פט) ילפינן מיני' הכרזה. ונשאר ולא יוסיפו לאזהרה. והראיה, דהא בבן סורר ומרה לא כתיב "ולא יוסיפו", ובכ"ז צריך הכרזה, משום דכתיב וכל ישראל ישמעו.
ופי' בספרי שמ"ש ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה - לא הזהיר לענוש, רק על עבודות שחייב סקילה בכל אופן שהסית, אעבוד או אלך ואעבוד וכו' כמ"ש בסנהדרין. אבל המגפף והמנשק וכו', ע"ז אינו חייב כי אינו בסקילה, ואין זה "כדבר הזה".
<< · התורה והמצוה על דברים · יג · יב · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-13-12