מ"ג מלכים א ז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה [וקו] שלשים באמה יסב אתו סביב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וקוה [וְקָו] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּ֠ה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד־שְׂפָת֜וֹ עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ וקוה וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ועבד ית ימא מתך עסר אמין מספתיה עד ספתיה סגלגל סחור סחור וחמש אמין רומיה וחוט משח תלתין אמין מקף ליה סחור סחור:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עשר באמה משפתו עד שפתו" - באמצעיתו שכל רוחב כלי עגול באמצעיתו הוא

"וקו שלשים באמה" - זהו שאמרו כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח הקיפו שלשים ורחבו עשר ומתוכו הוא מודד (בערובין יד א)

"קומתו" - עומקו ובדברי הימים (ב ד ו) הוא אומר שעשאו לרחיצת הכהנים לטבול בתוכו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וקו שלשים" - כי כל שיש ברחבו אחד יש בהקיפו שלשה (ראה עירובין נו ב)

"משפתו" - משפת עבר זה עד השפה שממולו

"עגול סביב" - בכל סביבו היה עגול

"מוצק" - ביציקה נעשה לא בהקשת הקורנס

"ויעש את הים" - גיגית גדולה עשויה כדמות הים ובדברי הימים (ב ד ו) נאמר שהיו הכהנים רוחצים שם לטבול מטומאתן ואמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי יומא ג ח) שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים ודרך בם בא המים מן המעין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעש את הים עשר אמה משפתו עד שפתו". היינו מבפנים, שחללו היה עשר אמות, וכן הקו שלשים יסוב אותו

מבפנים: