קטגוריה:דברים ד כב

<< | ספר דברים • פרק ד' • פסוק כ"ב | >>

כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת.

כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אָנֹכִ֥י אָנֹכִ֥י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs מֵת֙ מֵת֙ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4191
מורפ': HVqrmsa בָּאָ֣רֶץ בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אָ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/776
מורפ': HRd/Ncbsa הַזֹּ֔את הַ - מילית, ה' הידיעה
זֹּ֔את - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד

צורת יסוד: d/2063
מורפ': HTd/Pdxfs אֵינֶ֥נִּי אֵינֶ֥ - מילית, שלילה
נִּי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 369
מורפ': HTn/Sp1cs עֹבֵ֖ר עֹבֵ֖ר - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVqrmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַיַּרְדֵּ֑ן הַ - מילית, ה' הידיעה
יַּרְדֵּ֑ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: d/3383
מורפ': HTd/Np וְאַתֶּם֙ וְ - ו' החיבור
אַתֶּם֙ - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: c/859 d
מורפ': HC/Pp2mp עֹֽבְרִ֔ים עֹֽבְרִ֔ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5674 a
מורפ': HVqrmpa וִֽירִשְׁתֶּ֕ם וִֽ - ו' החיבור
ירִשְׁתֶּ֕ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: c/3423
מורפ': HC/Vqq2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָאָ֥רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa הַטּוֹבָ֖ה הַ - מילית, ה' הידיעה
טּוֹבָ֖ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/2896 a
מורפ': HTd/Aafsa הַזֹּֽאת הַ - מילית, ה' הידיעה
זֹּֽאת - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד

צורת יסוד: d/2063
מורפ': HTd/Pdxfs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אָנֹכִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) מֵת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בָּאָ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) הַזֹּ֔את זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֵינֶ֥נִּי מרכא (משרת, דרגא 5) עֹבֵ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְאַתֶּם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עֹֽבְרִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וִֽירִשְׁתֶּ֕ם זקף גדול (מלך, דרגא 2)

אֶת־הָאָ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) הַטּוֹבָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

הַזֹּֽאת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אֲרֵי אֲנָא מָאִית בְּאַרְעָא הָדָא לֵית אֲנָא עָבַר יָת יַרְדְּנָא וְאַתּוּן עָבְרִין וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא טָבְתָא הָדָא׃
ירושלמי (יונתן):	אֲרוּם אֲנָא שְׁכִיב בְּאַרְעָא הָדָא לֵית אֲנָא עָבַר יַת יַרְדְּנָא וְאַתּוּן עָבְרִין וְתֵירְתוּן יַת אַרְעָא טַבְתָא הָדָא: