סוטה מג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · סוטה · מג א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

מונחין בארון וכן הוא אומר (במדבר לא, ו) וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס אותם אלו סנהדרין פינחס זה משוח מלחמה וכלי הקודש זה ארון ולוחות שבו וחצוצרות התרועה אלו השופרות תנא לא לחנם הלך פינחס למלחמה אלא ליפרע דין אבי אמו שנאמר (בראשית לז, לו) והמדנים מכרו אותו אל מצרים וגו' למימרא דפינחס מיוסף אתי והא כתיב (שמות ו, כה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים לא מיוסף שפיטפט ביצרו והלא שבטים מבזין אותו ראיתם בן פוטי זה בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת כוכבים יהרוג נשיא מישראל אלא אי אבוה דאימיה מיוסף אימיה דאימיה מיתרו ואי אימיה דאימיה מיוסף אבוה דאימיה מיתרו דיקא נמי דכתיב מבנות פוטיאל תרי משמע שמע מינה:

מתני' (דברים כ, ה) ודברו השוטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו וגו' אאחד הבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה (דברים כ, ו) ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו' באחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל ואפילו מחמשת המינין אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שנתן לו מתנה (דברים כ, ז) ומי האיש אשר ארש אשה וגו' גאחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה אפי' שומרת יבם ואפי' שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו כל אלו ואלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים.

ואלו שאינן חוזרין דהבונה בית שער אכסדרה ומרפסת ההנוטע ארבע אילני מאכל וחמשה אילני סרק והמחזיר את גרושתו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר ר' אליעזר אומר אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר

זאלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו הנושא את ארוסתו הכונס את יבמתו שנא' (דברים כד, ה) נקי יהיה לביתו שנה אחת לביתו זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו זו אשתו אשר לקח להביא את יבמתו חאין מספיקין (להם) מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים:

גמ' תנו רבנן ודברו השוטרים יכול דברים של עצמן כשהוא אומר (דברים כ, ח) ויספו השוטרים הרי דברים של עצמן אמור הא מה אני מקיים ודברו השוטרים בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר הא כיצד טכהן מדבר ושוטר משמיע תני חדא כהן מדבר ושוטר משמיע ותניא אידך כהן מדבר וכהן משמיע ותניא אידך שוטר מדבר ושוטר משמיע אמר אביי הא כיצד ימונגש ועד ודברו כהן מדבר וכהן משמיע מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע:

מי האיש אשר בנה בית חדש כו':

תנו רבנן אשר בנה אין לי אלא אשר בנה לקח וירש וניתן לו במתנה מנין ת"ל מי האיש אשר בנה בית אין לי אלא בית מנין לרבות בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות ת"ל אשר בנה מכל מקום יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית מה בית הראוי לדירה אף כל הראוי לדירה ר' אליעזר בן יעקב אומר בית כמשמעו לא חנך ולא חנכו כפרט לגזלן לימא דלא כרבי יוסי הגלילי דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר ורך הלבב זה המתיירא

רש"י[עריכה]


שפיטפט - זילזל וכבש אותו ולא. חשבו:

והלא שבטים מבזים אותו - כדאמרינן באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב:) לפיכך הוצרך ליחסו שם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן:

תרי פוטי - מדלא כתיב פוטאל:

מתני' בית האוצרות - לאוצר יין שמן ותבואה. ואחד הלוקח. בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש ובגמרא מרבינן ליה מקרא:

חמשה אילני מאכל - דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב:

ואפילו מה' מינין - מצטרפין:

חיללו - בשנת הרביעית לנטיעתו שחלל את הפירות במעות כדרך מעשר שני ומעלה את המעות לירושלים ואוכלן כדכתיב (ויקרא יט) קדש הלולים וגמר קדש קדש ממעשר:

ה"ג כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין - כמו שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן כלומר שהכהן אומר להן:

סרק - כגון ארזים ושקמים שאינן עץ פרי:

והמחזיר גרושתו - ואירסה אינו חוזר שאינה חדשה לו וקרא אאשה חדשה קפיד כדכתיב כי יקח איש אשה חדשה (דברים כד):

אלמנה - ואירסה כהן גדול אינו חוזר בשבילה דאימעוט מולא לקחה מדלא כתיב ולא לקח:

על מכונו - סתרו ובנאו במדה ראשונה אינו חוזר דלאו חדש הוא הואיל ולא חידש להוסיף עליו ואפילו אצלו אינו חדש וגרע מהלוקח והיורש:

אף הבונה בית לבינים בשרון - מקום הוא ששמו שרון ואין הקרקע יפה ללבינים ולא הוי דבר קיימא שפעמיים צריך לחדשה בשבע שנים:

ואלו שאין זזין ממקומן - דהנך דלעיל הולכין עד לספר ושם שומעין דברי כהן וחוזרין מן המערכה לארץ ישראל ואינם חוזרין לבתיהם אלא עוסקין בסיפוק מים ומזון להולכי מלחמה ואלו אין זזין ממקומן אפילו ללכת עד הספר ולשוב ע"פ כהן:

הבונה בית וחנכו - ולא דר בו עדיין שנה:

וכן הנוטע כרם וחיללו - ועדיין לא עברה שנת רביעית עליו שלימה:

נקי יהיה לביתו - בשביל ביתו:

יהיה - רבויא הוא הוסיף לך הויה אחרת להיות כזו:

גמ' יכול דברים של עצמן - יכול שהדברים הללו שהם אומרים מי האיש אשר בנה וגו' של עצמן הן ולא היה כהן אומרן אלא השוטרים:

ת"ל ויספו השוטרים - לדבר אל העם ואמרו מי האיש וגו' ויספו משמע שדבר זה הם מוסיפים משלהם:

הרי דברים של עצמן אמור - שהדבר זה לבדו הן מוסיפין על של כהן מדעד השתא גבי נטע וגבי אירס אשה לא כתיב ויספו והכא כתיב ויספו ש"מ עד הנה דברי כהן ואת זו הן מוסיפין:

הא מה אני מקיים ודברו השוטרים - בבנה ונטע ואירס:

בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר - שהכהן אומר והשוטרים משמיעין אותן:

מונגש עד ודברו - דהיינו שמע ישראל אתם קרבים וגו' עד להושיע אתכם:

מי האיש - ריבויא הוא דמצי למיכתב מי אשר בנה ומדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מ"מ והאי דכתיב בית למעוטי בית שער אכסדרה ומרפסת שהם עשוים לדריסת רגל ולא ראוים לדור בהם:

בית שער - בית כניסת שער החצר להסתופף שם שומר הפתח:

ולא חנכו - מדלא כתיב חנך הוי מיעוטא חנכו לזה ולא לאחר פרט לגוזל בית:

כרבי יוסי הגלילי - דמתני':

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ח (עריכה)

ג א מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ה , סמג עשין קכ:

ד ב מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ו:

ה ג מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ז:

ו ד מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ה:

ז ה מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ו:

ח ו מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ח:

ט ז מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה י:

י ח מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה יא:

יא ט י מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ג:

יב כ מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ה והלכה ו: