קטגוריה:דברים יב ו
והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם.
וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם.
וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃
וַהֲבֵאתֶ֣ם וַ - ו' החיבור
הֲבֵאתֶ֣ם - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vhq2mp שָׁ֗מָּה שָׁ֗מָּ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 8033
מורפ': HD/Sd עֹלֹֽתֵיכֶם֙ עֹלֹֽתֵי - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5930 a
מורפ': HNcfpc/Sp2mp וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְ - ו' החיבור
זִבְחֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/2077
מורפ': HC/Ncmpc/Sp2mp וְאֵת֙ וְ - ו' החיבור
אֵת֙ - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם מַעְשְׂרֹ֣תֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 4643
מורפ': HNcmpc/Sp2mp וְאֵ֖ת וְ - ו' החיבור
אֵ֖ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To תְּרוּמַ֣ת תְּרוּמַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8641
מורפ': HNcfsc יֶדְכֶ֑ם יֶדְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp2mp וְנִדְרֵיכֶם֙ וְ - ו' החיבור
נִדְרֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5088
מורפ': HC/Ncmpc/Sp2mp וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וְ - ו' החיבור
נִדְבֹ֣תֵי - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5071
מורפ': HC/Ncfpc/Sp2mp וּבְכֹרֹ֥ת וּ - ו' החיבור
בְכֹרֹ֥ת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: c/1062
מורפ': HC/Ncbpc בְּקַרְכֶ֖ם בְּקַרְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1241
מורפ': HNcbsc/Sp2mp וְצֹאנְכֶֽם וְ - ו' החיבור
צֹאנְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/6629
מורפ': HC/Ncbsc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַהֲבֵאתֶ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) שָׁ֗מָּה רביעי (משנה, דרגא 3)
עֹלֹֽתֵיכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְזִבְחֵיכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֵת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֵ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
תְּרוּמַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) יֶדְכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְנִדְרֵיכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּבְכֹרֹ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) בְּקַרְכֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וְצֹאנְכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם, וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַיְתוֹן לְתַמָּן עֲלָוָתְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְיָת מַעְשְׂרֵיכוֹן וְיָת אַפְרָשׁוּת יַדְכוֹן וְנִדְרֵיכוֹן וְנִדְבָתְכוֹן וּבְכוֹרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעָנְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַיְיתוּן תַּמָּן עַלְוַותְכוֹן וְנִכְסַת קוּדְשֵׁיכוֹן וְיַת מַעֲשַרְתֵּיכוֹן וְיַת אַפְרָשׁוּת יְדֵיכוֹן וְנִדְרֵיכוֹן וְנִיסְבָתֵיכוֹן וּבְכוֹרֵי תוֹרֵיכוֹן וְעָנֵיכוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יכול אין לי שקרב ברגל אלא קרבנות הרגל בלבד. מנין לקרבנות צבור ולקרבנות יחיד שהוקדשו לפני הרגל (שיבואו לפני הרגל וקרבנות יחיד) ושהוקדשו ברגל שיבואו ברגל - ת"ל ( אלה תעשו לה' במועדיכם ) [ מלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו לה' ] לרבות עופות ומנחות, לרבות שכולם יבואו ברגל.
יכול רשות - ת"ל אלה תעשו לה' במועדיכם. אם להתיר (הבאתם ברגל) כבר התיר, אם כן למה נאמר אלה תעשו לה' במועדיכם - לקבעם חובה, שכולם יבואו ברגל.
יכול באיזה רגל שירצו ת"ל ובאת שמה והבאתם שמה. אם להתיר כבר התיר, ואם לקבוע (כחובה) כבר קבע. אם כן למה נאמר ובאת שמה , והבאתם שמה - לקבעם חובה, שלא יהא אלא ברגל ראשון (שקבע) [שפגע] בו.
יכול אם עבר רגל (אבד) [אחד] ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר - ת"ל אלה תעשו לה' במועדיכם , הא אינו עובר עליו משום בל תאחר, עד שיעברו עליו רגלי שנה כולה.
עולותיכם, עולת יחיד ועולת צבור.
וזבחיכם, זבחי שלמי יחיד וזבחי שלמי צבור.
מעשרותיכם, (בכורות נג) ר' עקיבא אומר בשתי מעשרות הכתוב מדבר - אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה.
ותרומת ידכם, (יבמות כב) אלו בכורים, שנאמר (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' א-להיך .
ובכורות, (תמורה כא) זה הבכור.
בקרכם וצאנכם, אלו חטאות ואשמות.
מלבי"ם - התורה והמצוה
יא.
ובאת שמה והבאתם שמה . מ"ש ובאת שמה מיותר. ופי' שר"ל שבפעם הראשון שתבא לרגל, צריך אתה להביא עולותיכם וזבחיכם, שכולל של יחיד ושל צבור. כי ממ"ש בסוף אמור אלה מועדי ה' וכו' למדך שמותר להקריבם ברגל, וממ"ש בפ' פינחס אלה תעשו לה' במועדיכם למדינן שהוא חובה.
ועדיין לא ידענו שחובה להביא ברגל ראשון, ועז"א ובאת שמה והבאתם שמה.
ודברי הספרי נמצאים בספרא ( אמור קצ ) ומשם הוגה הגי' בכאן כי גי' הספרים משובשת כמ"ש הגר"א, וכן בא בקיצור בספרי ( פנחס נו ) עיי"ש בפרושי שם ושם.
יב.
עולותיכם , כל מה שחשב (=שאמר) הם דברים שאין נאכלים רק בירושלים [עי מ"ל פי"ד מה' מעה"ק שתמה עמ"ש דשייך עשה ובאת שמה ביתר דברים]. וע"כ חשב שני מיני מעשרות שהם ג"כ נאכלים בירושלים.
וכן בכורים למד מן תרומת ידכם, שא"א לומר על תרומה שנאכלת בכ"מ.
אולם לא חשב פה חטאות ואשמות. וי"ל דגמרינן להו מבכור שאינו בא בנדבה, וכן חטאות ואשמות שהן חובה. וז"ש ובכורות בקרך אלו חטאות ואשמות, ר"ל דגמרינן מינה חטאות ואשמות.
רש"י
"מעשרתיכם" - מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה
"תרומת ידכם" - אלו הבכורים שנאמר בהם (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך
"ובכורות בקרכם" - לתתם לכהן ויקריבום שם
[ח] לאכול לפנים מן החומה. דאם לא כן, למה צריך להביאם לירושלים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם – מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי (ספרי סג), לֶאֱכֹל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.
תְּרוּמַת יֶדְכֶם – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" (להלן כו,ד; ספרי שם).
וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם – לְתִתָּם לַכֹּהֲנִים, וְיַקְרִיבֵם שָׁם.
רמב"ן
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יב ו"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.