[פורסם לראשונה בפורום נח"ת, 22.09.2003; דיון בין יצחק צויג, הלל גרשוני, אראל סגל].

(דברים יב ה): "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה"

הפועל דרש עיקר עניינו ייחס חשיבות וחקר היטב .

מה משמעות המצוה " תדרשו " בפסוק שלנו? מה בדיוק צריך לדרוש?

בדברי רמב"ן לפסוק זה ישנם שלושה פירושים שונים:

" "שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו 'אנה דרך בית ה'?', ותאמרו איש אל רעהו (ישעיהו ב ג) ' לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב! ', כלשון (ירמיהו נ ה) ציון ישאלו דרך הנה פניהם" "

" "ובספרי (ראה ח), תדרשו , דרוש על פי הנביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה , דרוש ומצא ואח"כ יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד וכו'." ":

• אראל: בפסוקים אין כל ציווי לבנות בית, מזבח או כל מבנה אחר במקום אשר יבחר ה'; הציווי הוא רק לבוא לשם. הציווי מניח, שבמקום אשר יבחר ה' כבר יש "כלי קודש" כלשהו שבו מקריבים את הקרבנות. מכאן, שהציווי הוא רק לדרוש ולחפש את המקום (שכבר קיים ופעיל), ולא לשאול שאלה לגבי הקמת מקום חדש. לפי פירוש 2 היה ראוי לכתוב " לשכנו תדרשו , ובניתם שמה בית/מזבח לה', והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ".
• הלל: הנקודה שהעלית, ייתכן שהיא חיזוק משמעותי לדעה בחז"ל (שנפסקה גם ברמב"ם) ש" "מקריבים אף על פי שאין בית" ". כלומר, שעצם בחירת המקום וקידושו מספיקה על מנת להקריב שם.

• אראל: שמעתי ש" מקריבים אף-על פי שאין בית ", אבל לא שמעתי ש " מקריבים אף על פי שאין מזבח ".

בדברים כז, בפרשה שמתארת את הטקס בהר עיבל, נאמר בפירוש שצריך להקים שם מזבח, ורק אז - להעלות עליו עולות לה'.

כאן זה לא כתוב, ולכן נראה שההנחה היא שכבר יש שם מזבח - כלומר " לשכנו תדרשו " היא מצוה שמקיימים רק אחרי שהמקום כבר נבחר.

• הלל: אני לא חושב שאי-ציון בניית המזבח הוא כזה משמעותי. מזבח ניתן להקים בזמן קצר, ולא צריך להזכיר כל פרט. ברור מעצם העובדה שמקריבים, שיש מזבח, אך לא ברור מתי המזבח מוקם, והדבר לא רלוונטי לעניות דעתי.

המזבח בהר עיבל משמעותי מצד עצמו, ולאו דווקא כ'היכי-תמצי' להקרבה, ועל כן אינו דוגמה.

הלל: לאחר מחשבה, הבנתי מדוע הרמב"ן סובר שדווקא פירוש 1 הוא הפשט. ואף על פי כן, הדרש נכון אף הוא, אם כי ייתכן (כדרכו של דרש) שלא ממקומו. אני מדבר על המילה " יבחר ", שמלמדת על בחירה על ידי נביא. כמו בפרשת מינוי מלך, " אשר יבחר ה' אלהיך בו ", כאשר ברי שהמדובר בבחירה על ידי נביא.

• אראל: אכן, אפשר לקרוא את הפסוק כך: " כי אם אל המקום אשר יבחר ה' - על-ידי נביא - לשכן שמו שם, לשכנו תדרשו - תשאלו איש את רעהו היכן הוא - ובאת שמה, והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם...". זה מתאים לטענה שמדובר כאן בבחירה רב-פעמית - ולכן יש צורך לשאול בכל פעם מהו המקום שה' בחר (ע"י נביא) לשכן שמו שם.
• הלל: ולגבי בחירה חד-פעמית או רב-פעמית - כבר אמרתי שלדעתי הדבר לא כל כך רלוונטי, ונתון להבנתי במחלוקת בין רש"י והרמב"ם, ובכל מקרה גם אתה מודה שבדיעבד נבחרה ירושלים כבית עולמים. כך שהוויכוח הזה הוא די שולי, בסופו של דבר.

" "ועל דרך האמת לשכנו תדרשו, לכבודו תדרשו, ובאת שמה, לראות את פני האדון ה' אלהי ישראל. וממנו אמרו חכמים {שכינה}:" ":

צחי: "לשכנו תדרשו" הכוונה לעשות פעולות כדי להביא את השכינה. חיפוש המקום כלול בתוך המצווה לדרוש את המקום. אבל המטרה הסופית היא להביא את השכינה, ולכן החיפוש הוא בכלל הדרישה להופעת שכינת ה' במקום אשר יבחר.

המדרש (סיפרי ראה סב) אומר:

" "דרוש על פי נביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא?, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה - דרוש ומוצא ואחר כך יומר לך נביא" "

במילים אחרות, עליך לחפש את המקום ולמצוא אותו בעצמך, ואחר כך הנביא יתן לך אישור שזה המקום אשר בחר ה'.

זה היה החטא שמסופר בסוף ספר שמואל, שחז"ל ראו בו חטא על כך שלא דרשו לבנות את בית המקדש, למרות שידעו שהוא לא יבנה בימיהם!!!

כלומר, המצוה הזאת היא לכל דור ודור, ללא קשר אם הדור ראוי לכך שבית המקדש יבנה בימיו או שלא, אבל אנחנו מצווים לעשות כל מה שאנו יכולים כדי לקדם את העניין. כך עשה דוד המלך כשהכין את החומרים וחצב בהר, ולבסוף הקים את המזבח.

• הלל: עד כמה שזכור לי זהו חידוש של רמב"ן. אבל ייתכן שאני טועה, כמובן.

על כל פנים, הדרישה והחיפוש של המקום אשר יבחר ה', והדחיפה לבנות את בית המקדש, הם שני דברים שונים לכאורה. כאן מדובר על מצות ' לשכנו תדרשו ' (עי' רמב"ם הל' מלכים א, א ואכמ"ל), וכאן על מצות ' ועשו לי מקדש ' (עי' רמב"ם הל' בית הבחירה א, א).

ובימינו, שנבחר כבר המקום ונתקדש עולמית, לא שייך לדרוש היכן הוא, ועל כן הלימוד מדברי חז"ל אלו שעלינו לעשות השתדלות מצדנו לבנות את בית המקדש (דבר שאני מסכים לו בהחלט, מפשט חיובנו לקיים את מצוות התורה), הוא אסמכתא בעלמא.

ראו גם:

• דיון בהייד-פארק