קטגוריה:דברים יא ב
וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה.
וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת גׇּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה.
וִֽידַעְתֶּם֮ הַיּוֹם֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גׇּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה׃
וִֽידַעְתֶּם֮ וִֽ - ו' החיבור
ידַעְתֶּם֮ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3045
מורפ': HC/Vqq2mp הַיּוֹם֒ הַ - מילית, ה' הידיעה
יּוֹם֒ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3117
מורפ': HTd/Ncmsa כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC׀ לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn אֶת אֶת - מילת יחס
צורת יסוד: 854
מורפ': HR־בְּנֵיכֶ֗ם בְּנֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֗ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc/Sp2mp אֲשֶׁ֤ר אֲשֶׁ֤ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יָדְעוּ֙ יָדְעוּ֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp3cp וַאֲשֶׁ֣ר וַ - ו' החיבור
אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: c/834 a
מורפ': HC/Tr לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־רָא֔וּ רָא֔וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqp3cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מוּסַ֖ר מוּסַ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4148
מורפ': HNcmsc יְהוָ֣ה יְהוָ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֱלֹהֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
כֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־גָּדְל֕וֹ גָּדְל֕ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1433
מורפ': HNcmsc/Sp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יָדוֹ֙ יָד - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp3ms הַחֲזָקָ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
חֲזָקָ֔ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2389
מורפ': HTd/Aafsa וּזְרֹע֖וֹ וּ - ו' החיבור
זְרֹע֖ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2220
מורפ': HC/Ncbsc/Sp3ms הַנְּטוּיָֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
נְּטוּיָֽה - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5186
מורפ': HTd/Vqsfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וִֽידַעְתֶּם֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
הַיּוֹם֒ סגול (מלך, דרגא 2)
כִּ֣י מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) לֹֽא־יָדְעוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַאֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) לֹא־רָא֔וּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶת־מוּסַ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
יְהוָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֱלֹהֵיכֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֶת־גָּדְל֕וֹ זקף גדול (מלך, דרגא 2)
אֶת־יָדוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַחֲזָקָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּזְרֹע֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
הַנְּטוּיָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם עם בניכם אני מדבר כעת (סיום המשפט בפסוק ז - כדי להקל על קריאתו הזזנו שמאלה את החלק האמצעי של המשפט):
- אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גָּדְלוֹ, אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִדְּעוּן יוֹמָא דֵין אֲרֵי לָא יָת בְּנֵיכוֹן דְּלָא יְדַעוּ וּדְלָא חֲזוֹ יָת אוּלְפָנָא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן יָת רְבוּתֵיהּ יָת יְדֵיהּ תַּקִּיפְתָא וּדְרָעֵיהּ מְרָמְמָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִנְדְּעוּן יוֹמָא דֵין אֲרוּם לָא עִם בְּנֵיכוֹן דְּלָא יָדְעוּן וְלָא חָמוּן יַת אוּלְפַן אוֹרַיְיתָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יַת רְבוּתֵיהּ וְיַת יְדֵיהּ תַקִיפְתָּא וּדְרָעֵיהּ מְרַמַם: |
רש"י
"כי לא את בניכם" - אני מדבר עכשיו שיוכלו לומר אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה
[ב] כי לא את בניכם אני מדבר עכשיו. פירוש שהמקרא קצר, וצריך להוסיף 'אני מדבר', דאם לא כן לא נזכר בכתוב מה רצה לומר "אשר לא ידעו וגו'", ולפיכך צריך להוסיף 'אני מדבר עכשיו':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם – אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו, שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר: אָנוּ לֹא יָדַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ בְּכָל זֶה.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וכבר ידעת כי הנסים הנסתרים הם מכח אל שדי שהיא השגת האבות, הוא השם הנכבד שכתוב בו (דברים כח) ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך, והמפורסמים הם מכח השם המיוחד השם הגדול, הוא השגת משה ע"ה, ועל כן תמצא בראש הפרשה ביעודי הגוף שכלם נסים נסתרים שהזכיר שם ה' אלהיך כמשפטו בכל משנה תורה, הוא שאמר (שם ז) ושמר ה' אלהיך לך וגו', אבל כאן שהזכיר הנסים המפורסמים והזכיר השם הגדול הוא שאמר כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה, והבן זה.
את גדלו את ידו החזקה וזרועו הנטויה. ידוע לכל משכיל שאין לשון יד וזרוע נופלים בהקב"ה אבל הם ענינים למעלה נמשלים ביד וזרוע ואותן ענינים הם כחות ומדות, ולא תבין שיהיו שניהם נאמרים על כח אחד, אלא כל אחד ואחד כח בפני עצמו, כי כן הן באדם, אין היד והזרוע נאמרים על אבר אחד לבדו כי כל אחד אבר בפני עצמו, כי מה שנקרא יד הוא פסת היד שבה חמש אצבעות ועד הפרק השלישי שבו גמר פסת היד נקראת יד, ומשם ואילך עד העציל שהוא נקרא מרפק ובלעז קובדי"ר נקרא קנה כי הוא הקנה המחובר עם פסת היד, ומן העציל ולמעלה נקרא זרוע והוא מקום הנחת תפילין שהוא גבהו של יד והוא כנגד הלב, ועל זה אמרו במסכת מנחות חביבין ישראל לפני המקום יתברך שנתן להם תפילין בזרועותיהן ותפילין בראשיהן. וראיה לזה שנקרא זרוע מה שאחר העציל, הוא מה שאמר איוב (איוב לא) כתפי משכמה תפול ואזרועי מקנה תשבר, התחיל מן הכתף שהוא למעלה ואח"כ זרוע, ואמר מקנה שהוא המחובר עם פסת היד, וכן שנינו במסכת אהלות ששם מונה רמ"ח אברים שבאדם, ואומר שם שלשים בפסת היד, ששה בכל אצבע ואצבע שנים בקנה שנים במרפק, ואחד בזרוע, וארבע בכתף. וזו ראיה שהמחובר עם פסת היד נקרא קנה, ולשון עציל נקרא בלשון ברייתא ולשון מרפק בלשון משנה, ואציל בלשון מקרא שכן כתוב (יחזקאל יג) על כל אצילי ידי, ותרגם יונתן על כל מרפקי ידוי. ובמסכת סופרים אמרו, לא יתן אדם ספר תורה על ארכובתיו ויתן שני אציליו עליו מפני שנוהג בו מנהג בזיון. ואחר שנתבאר ההפרש הזה שיש בין יד לזרוע נאמר כי דבר ידוע הוא שהזרוע גדול מן היד ואין כח היד אלא בכח הזרוע.
ומעתה יתבאר לך כל מקום שנאמר בתורה יד וזרוע בהקב"ה שהכל נאמר על מדת הדין, אבל יש ויש בחלקי הדין דין חמור מחברו ודין קל מחברו זה למעלה מזה וזה למטה מזה, כשם שיש בגווני היין או הדם מראה אדום זה למעלה מזה וזה למטה מזה, וכן בכאן, כי היד מדת הדין רפה ואין הכח הרפה אלא מכח הקשה וכמו שרמזתי בשתי ההי"ן של (שמות טו) מי כמוכה, וזהו (ישעיה נג) וזרוע ה' על מי נגלתה, וזהו (תהלים מד) כי ימינך וזרועך, וכבר רמזתי מזה בפסוק (שמות יד) וירא ישראל את היד הגדולה.
מה שהזכיר כאן את גדלו ואחר כך אמר את ידו החזקה וזרועו הנטויה, הוא כמו (דברים ה) הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו, כי ידו החזקה וזרועו הנטויה הוא כבודו שהיא מדת הדין רפה מקבלת מן הזרוע, נרשם בו השם המיוחד להורות כי הרחמים בו, כענין שכתוב (ישעיה כו) כי ביה ה'. וכן תמצא בתפלתו של שלמה ע"ה שאמר (מלכים א ח) כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה, הזכיר תחלה מדת רחמים ואחר כך מדת הדין שבה הרחמים, וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
האמונה לבד וע"י הקבלה מהאבות שהם ראו נסי ה' ונפלאותיו והם יספרו לבניהם לדור אחרון והבנים יאמינו לקבלת האבות שלא ינחילו האבות לבנים דבר שקר, וכמ"ש אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו, ובכ"ז לא נקרא זה ידיעה רק אמונה, כי ידיעה לא תפול רק על דבר שראה בעיניו או כמו המושכלות הראשונות לא על המקובלות, אבל אתם וידעתם היום אתם קבלתם המצות מצד הידיעה, כי לא את בניכם אשר לא ידעו ר"ל שא"א שיהיה להם ידיעה ברורה באשר לא ראו בעיניהם כל הנסים שחשב פה ויאמינו כ"ז רק
בקבלה אבל אתם עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה וא"כ ידעתם כ"ז מצד הידיעה:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יא ב"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.