קטגוריה:דברים כ ט
נוסח המקרא
והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם
וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.
וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָ֥קְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃
וְ/הָיָ֛ה כְּ/כַלֹּ֥ת הַ/שֹּׁטְרִ֖ים לְ/דַבֵּ֣ר אֶל־הָ/עָ֑ם וּ/פָ֥קְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּ/רֹ֥אשׁ הָ/עָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי כַּד יְשֵׁיצוֹן סָרְכַיָּא לְמַלָּלָא עִם עַמָּא וִימַנּוֹן רַבָּנֵי חֵילָא בְּרֵישׁ עַמָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי כַּד פַּסְקִין סַרְכַיָא לְמַלָּלָא עִם עַמָּא וְיִמְנוּן רַבְרְבָנֵי חֵילִין בְּרֵישׁ עַמָּא: |
רש"י
[י] ולפיכך תלתה וכו'. דאם לא כן, מאי טעמא שימות בשביל שבנה בית ולא חנכו. אלא התורה צוה על זה שישוב לביתו ויחנכנו, פירוש, שלא נדע מי החוזר מחמת העבירה, ומי החוזר מחמת שלא חנכו לבית. ואם תאמר, ולרבי עקיבא דסובר שאין חוזרין מחמת עבירה, אם כן למה חוזר מחמת שלא חנכו לבית. יש לומר, דלרבי עקיבא חוזר עליו לפי שבנה בית ולא חנכו, ולפיכך יש לו הרבה מקטרגים שלא יזכה לבית וכן לאשה. כי הרבה מקטרגים יש על האדם כשיהיה רוצה לזכות בדבר, והשטן מקטרג בשעת סכנה (רש"י להלן כג, י), ולפיכך אמרה תורה "פן ימות", ולא יזכה מחמת המקטרגים, שהם מקטרגים בשעת הסכנה. ובפרק קמא דסוטה (דף ב.) אמרינן 'ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ואומר בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני'. הרי כי אלו שלשה דברים הם עיקר שצריך אל האדם; האשה "עזר כנגדו" (בראשית ב', י"ח), והבית לדירתו, וצריך לו אדמה להתפרנס הימנה. ובשביל כך יש מקטרגים יותר על אלו דברים. לכך כל זמן שלא גמר הדבר אל ילך במלחמה, דהשטן מקטרג בשעת סכנה:
ואני שמעתי הקטרוג הוא, שמא קודם יצירת הולד נגזר לאחר, רק שהוא הקדים ברחמים, כדאמרינן במסכת מועד קטן (דף יח:) על הא מלתא גופיה לענין נשואי אשה 'שמא יקדמנו אחר ברחמים'. ואז יש מקטרגים עליו, שאומרים אלו דברים ניתנו לאחר קודם יצירת הולד, והוא ירצה בהם, והשטן מקטרג בשעת הסכנה. ולכך דוקא אלו שלשה, מפני שאלו שלשה דברים יש להם גזירה קודם יצירת הולד, כדלעיל. והשתא הוי שפיר לשון "ואיש אחר יחנכנו" (פסוק ה), כלומר אותו איש - שנגזר לו אלו דברים קודם יצירת הולד - יזכה בשלו, שהרי נגזר לו:
אי נמי, דטעמיה דרבי עקיבא שחוזר על אלו שלשה דברים, מפני שאלו שלשה דברים הוא מתירא שמא ימות במלחמה, ואיש אחר יקח אשתו או ביתו או כרמו. ומחמת זה חלשא דעתיה, ואתרע מזליה, וימות במלחמה, כדלעיל (אות ח):
אבל רבי יוסי סבירא ליה דאי משום הך טעמא בלבד - אין צריך לחזור בשביל זה, דלא נקרא שעת מלחמה 'שעת סכנה', ואינו ירא כלל שמא ימות, כי ה' הולך עמהם, ואין כאן שעת סכנה כלל. ואם כן למה אמר הכתוב לחזור, אלא לכסות על החוזרים בשביל חטא, בשביל זה אמרה תורה לחזור על אלו שלשה דברים. ואם לא יחזור, אין הקדוש ברוך הוא עמהם. והשתא "פן ימות" דכתיב בקרא אין לפרש כמשמעו כמו דמפרשינן אליבא דרבי עקיבא, דהא לרבי יוסי לאו שעת סכנה הוא, אלא פירושו "פן ימות" בשביל שעובר על דברי תורה שאמרה לחזור, ואז אין הקדוש ברוך הוא עמו, ושמא ימות. ולרבי יוסי נמי מה שאמרה תורה לחזור על אלו שלשה דברים דוקא, כי אלו שלשה דברים בצד עצמן ראוי לחזור עליהם, כדסבר רבי עקיבא, אלא שהקדוש ברוך הוא עם ישראל, ואין המלחמה 'שעת הסכנה', ולכך לא היה צריך לחזור בשביל סכנה. מכל מקום כיון שהתורה צוה לחזור לכסות על החטא - צוה לחזור בדבר שראוי לחזור מצד עצמן:בד"ה כי תקרב כו' כדכתבו התו' בפ' השולח ותימה גדולה הלא איתא בתו' בפר' השולח דף מ"ו ע"א ממש להיפך דדוקא בקושיות התוס' אמרינן האי סברא לחלק בין עד שלא נכנסו לארץ ובין משנכנסו לארץ אבל לפי שינויא דתו' אינו כן אלא אף משנכנסו לארץ היו יכולין להשלים וכמש"כ הרמב"ן ז"ל דאלת"ה למה הוצרכו רבנן לומר מי חלה שבועה עלייהו כלל כיון דאמרי מארץ רחוק' באנו תיפ"ל דלכך לא חלה שבועה עלייהו דהוי נשבע לבטל את המצוה דכתיב לא תחי'כל נשמה אלא עכ"ל כמש"כ התו' דע"כ באין רוצים להשלים כתיב לא תחיה כל נשמה כדמוכח קראי כו' ולפ"ד התוס' והרמב"ן ז"ל דס"ל דקריאת השלום איירי אפי' במלחמת מצוה א"כ קשה למה הוצרכו הגבעונים להערים ואפשר שהגבעונים לא ידעו זה שיהושע עדיין לא שלח להם מי שרוצה להשלים ישלים או שהיו מתייראין שמא יתגרשו מעריהן ודוק כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ואם תשכיל בפרשה עוד תמצא בה ענין נסתר, כי הבית והכרם והאשה הם רמזים לבנין אותיות השם המיוחד ונטיעותיו, ובאור הכתוב מי האיש אשר בנה בית השם, ולא חנכו ליחדו כראוי ושלא להפרידו, ילך וישוב לביתו פן תפגע בו מדת הדין במלחמה ואיש אחר יבא ויתעטף בטליתו ויחנך את בית ה', וכן הכרם בנטיעותיו שלא חללו, אלא שהשוה קדושת מטה לשל מעלה, וכן האשה המאורסה לישראל שלא לקחה, כלומר שלא הדביקה למעלה אלא שהפרידה. ויספו עוד לומר מי האיש הירא ורך הלבב, מעברות שבידו.
והנה הכהן המשוח בשמן המשחה היתה המשיחה כמין נזר או כמין כ"י, אחר שהזהיר את ישראל בכתר ועטרה שבראשו, כענין (במדבר ו) כי נזר אלהיו על ראשו, ופרט להם ענין האצילות מראש ועד סוף שמשם בא השפע אל שרי מעלה ואל צבאות השמים שהם הכוכבים והמזלות, היו כל השרים וכל צבאות המזלות משגיחים בענינם ונותנין עזר להם כפי השפע הבא מאת עליון, וזהו שאמר ופקדו שרי צבאות בראש העם, כלומר שאז היו הפקידים שהם שרים על צבאות המזלות הולכים בראש העם לפעול פעולתם ולעשות מנוים ולהשפיע השפע הבא להם מלמעלה לתועלת ישראל ולכבודם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם, ופקדו שרי צבאות בראש העם . (סוטה מד) בעקבו של עם מעמידים זקפים מלפניהם [וזקפים מאחריהם], וכשילים של ברזל בידיהם. וכל המבקש לחזור, הרשות בידן לקפח את שוקיו. שתחלת ניסה נפילה, שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם . במה דברים אמורים, במלחמת הרשות. אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיד.
והיה ככלות השוטרים וגו' . כ"ז במשנה דסוטה מד.
ומ"ש "שתחלת ניסה נפילה", פי' בגמ' שתחלת נפילה ניסה.
ומ"ש "בד"א במלחמת הרשות", והגר"א הגיה פה, "אבל במלחמת חובה", א"צ להגיה. דסתמא דספרי כת"ק דר' יהודה, כמ"ש למעלה ( שפטים צח ).
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
למנות שרי צבא ברגע האחרון
בפרשת היציאה למלחמה, לאחר נאומם של הכהן והשוטרים, לאחר שמשחררים מהמלחמה את כל מי שנטע, בנה או התחתן ואת כל הפחדנים -
(דברים כ ט): "וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם"
רק אחרי כל הנאומים, ממנים את שרי הצבא!
זה ממש מוזר - הרי שרי צבא צריכים להיות מקצוענים, מנוסים, מאומנים - איך אפשר להשאיר את מינויים לרגע האחרון?!
1. ע"פ חכמי המשנה, "שרי צבא" בפסוק שלנו הם אנשים לא מקצועיים, שיש להם תפקיד מוגדר: " "ופקדו שרי צבאות בראש העם - בעקבו של עם, מעמידים זקפים מלפניהם [וזקפים מאחריהם], וכשילים של ברזל בידיהם. וכל המבקש לחזור, הרשות בידן לקפח את שוקיו. שתחלת ניסה נפילה, שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם" " ( ספרי , וכן משנה סוטה ח ו , בבלי סוטה מד א , רש"י ) .
- אולם, בלשון המקרא, שר הצבא הוא תמיד המצביא העליון, (בראשית כא כב): "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ, אֶל אַבְרָהָם..."( פירוט ), (שופטים ד ז): "וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ...", (שמואל א יד נ): "וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת אֲחִימָעַץ, וְשֵׁם שַׂר צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן נֵר דּוֹד שָׁאוּל", (שמואל ב יט יד): "וְלַעֲמָשָׂא תֹּמְרוּ הֲלוֹא עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם לֹא שַׂר צָבָא תִּהְיֶה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים תַּחַת יוֹאָב", (מלכים א יא טו): "וַיְהִי בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת אֱדוֹם בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא לְקַבֵּר אֶת הַחֲלָלִים...".
2. ע"פ רמב"ן, מינוי שרי צבא ברגע האחרון מבטא את האיזון הנכון בין פעולה בדרך הטבע לבין הסתמכות על הנס: " "ופקדו שרי צבאות בראש העם - כי התורה תצוה בדרך הארץ, ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר; ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם (זולתי כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת, או להודיע שמו לצריו לעתים, כאשר היה בקריעת ים סוף וכיוצא בו)" " ( רמב"ן ) .
- אולם, מינוי שרי צבא ברגע האחרון נראה כמו הסתמכות גדולה במיוחד על הנס.
3. ייתכן, שכל בני ישראל היו מאומנים באומנות המלחמה. כך ניתן ללמוד מהמפקדים, שבהם סופרים רק את יוצאי הצבא, (במדבר א ב): "כָּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם ׃ מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א"(וכן דברים ב טז, שמואל ב כד ט, ומי שאינם לוחמים - לא סופרים אותם. ולכן, כשאליהו מתנבא, (מלכים א יט יח): "וְהִשְׁאַרְתִּ֥י בְיִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֑ים", אין הכוונה שבימי אחאב יישארו מכל אוכלוסי מדינתו רק הדתיים "כָּל־הַבִּרְכַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר לֹא־כָֽרְעוּ֙ לַבַּ֔עַל וְכָ֨ל־הַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־נָשַׁ֖ק לֽוֹ", אלא שלא יישארו לו יותר לוחמים מהמספר הזה, וכמו שנאמר אחר כך, (מלכים א כ טו): "כָּל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים". שרי הצבאות נבחרו מתוך אלה שלמדו ותירגלו והתכוננו, ומראש דואגים ללמד מלחמה תיאורטית ומעשית להרבה יותר אנשים משיש תפקידים שיצטרכו להתאייש (ע"פ דוד ויסקוט, "תורת המלכים") .
4. וייתכן שמדובר דוקא ברמות הבכירות, אשר אומנותם תלויה יותר באופי ובאישיות ובכשרון שלא נלמד בקורסים, עמדות פיקוד אשר בהן ראינו במערכות ימי קדם מי שעשו חיל והצליחו אף על פי שלא היו אנשי צבא מלפני כן, וראינו בעלי נסיון וותק בוגרי קורסים ותרגילים מפשלים בשעת האמת. במלחמות ישראל החדשה – אילו נצחונות מזהירים הושגו על ידי מצביאותם המלומדת המזהירה של מי שהועלו בסולם הדרגות לפי הסדר, כמה כשלונות מפורסמים נקצרו בגלל כשלים של אותו סוג אנשים בדיוק, כמה מפלות סופניות נמנעו בזכות אומץ ותושיה ותפקוד תקין של החיילים היחידים והמסגרות הקטנות, עם ובלי מפקדים כשרוניים בראשם? שמענו ממפקדינו ז"ל, שכח צביקה לא עשה במלחמה שום דבר שלא למד אותו בקורס מט"קים – כלום יש מי ששמע על ברזלן בכיר שהצליח במלחמה גדולה שלא עשה שם שום דבר שלא למד אותו בקורס גנראלים?
הוראת התורה לא באה להכתיב את הפתרון המעשי להקמת חבר קצינים שיתפקד במלחמה, אלא לגלות את ההקפדה העקרונית, שלא תהיה עמדת שררה וכבוד של מפקד צבא ולעומתו הרבה אחרים הרגילים לראות עצמם ככפופים לו ולבטל דעתם ורצונם מפני רצונו ודעתו שלו, כל זמן שלא מתנהלת לחימה בפועל. זאת כחלק מהעיקרון הכללי של התורה, לשמור על החירות ולמנוע שיעבוד של אדם לאדם, (ויקרא כה נה): "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"(ע"פ דוד ויסקוט, שם) .
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל
- דברים פרק כ : (ט) והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם: ס. (י) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום: (יא) והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה ... ( cache )
- ארץ ישראל - קדושה וכיבוש / יהודה רוזנברג : והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם: האם לפי פסוקים אלו התורה לוקחת בחשבון כי עלולים לההרג אנשים במלחמה? נמק! האם לפי פסוקים אלו מצוות פיקוח ... ( cache )
- משנה ו : 5 פברואר 2009 ... (שם) והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם, ובעקבו של עם. מעמידין זקיפין לפניהם, ואחרים מאחוריהם כ, וכשילין של ברזל בידיהן, וכל המבקש ... ( cache )
- פירוש המכבי - דברים:: דברים פרק כ : והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. השרים עומדים בראש העם; הם הולכים תחלה והעם אחריהם. א"י - מלחמה. (י-יא) כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה ... ( cache )
- ח : 14 דצמבר 2008 ... (שם) והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם, ובעקבו של עם. מעמידין זקיפין לפניהם, ואחרים מאחוריהם, וכשילין של ברזל בידיהן, וכל המבקש ... ( cache )
- ספר דברים : כ,ט והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. {ס}. כ,י כי-תקרב אל- עיר, להלחם עליה--וקראת אליה, לשלום. כ,יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך: והיה כל-העם ... ( cache )
- בס"ד, כ' באדר התשס"ב : "האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו, ולא ימס אל לבב אחיו כלבבו: והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם", ואז מגיעה הפרשה "כי תקרב אל עיר להלחם עליה ... ( cache )
- more "והיה ככלת השטרים לדבר " :
- אנציקלופדיה יהודית דעת - כהן משוח מלחמה; : והיה ככלות השטרים לדבר אל העם - ופקדו שרי צבאות בראש העם. התיאור שבתורה מגדיר שני בעלי תפקידים בעת ההערכות למלחמה: הכהן המעודד את הלוחמים, והשוטרים המשחררים ... ( cache )
- כהן משוח מלחמה : 8. ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב - ילך וישב לביתו ולא ימס את לב אחיו בלבבו. 8. 9. והיה ככלות השטרים לדבר אל העם - ופקדו שרי צבאות בראש העם." ... ( cache )
- 9. יואל פרק ב : (שם) והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידו ... ( cache )
- השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה : והיה, ככלות השוטרים לדבר אל העם; ופקדו שרי צבאות בראש העם. (דברים כא א) כי יימצא חלל, באדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך לרשתה, נופל בשדה; לא נודע מי הכהו. ויצאו זקניך ושופטיך ... ( cache )
- כיתובית.png העיתון.png עלון המכינה.png כיתובית.png עדכון בוגרים.png... : ומי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" ולאחר מכן "והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם". התפקידים היחידים שמוזכרים בנוגע לשטרים, אם כן, הם לחלק ... ( cache )
- איסור מורך הלב וחובת מסירות הנפש בשעת לחימה / הרב אברהם שרמן : "והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם, ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקיבו של עם... וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפח את שוקו...". הרי היראים ורכי הלבב בשעת מלחמה כבר אינם ... ( cache )
- מסכת סוטה ליום כ'"ט באייר: דף מ"ד | מסכת סוטה | בית מדרש : 2 יוני 2011 ... (דברים כ,ט) 'והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם' - ובעקיבו של עם (בסופו של עם, שעומדים שלא יחזרו אחרונים לאחריהם לנוס) מעמידין ... ( cache )
- עבד ליהוה אל חי אלוהי העברים אפרים העברי - תפוז בלוגים : ט והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. י כי-תקרב אל-עיר, להילחם עליה- וקראת אליה, לשלום. יא והיה אם-שלום תענך, ופתחה לך: והיה כל-העם הנמצא- בה, ... ( cache )
- שירות לאומי או צבא..? - אתאיזם | מקושרים : 5 פברואר 2010 ... ט והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. מכל הדברים האלה את למדה, כי המלחמה היא לזכרים בלבד. דברים כב ה לא-יהיה כלי-גבר ... ( cache )
- דברים : ח ויספו השוטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את -לבב אחיו, כלבבו. ט והיה ככלות השוטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם. ( cache )
- אנשים שמקבלים פטור משירות קרבי : 25 אוקטובר 2004 ... ע"פ התורה בכלל לא חייב להיות מלך, וגם לא חייב להיות צבא (ע' בסוף הפרשה: "והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם " ג€“ רק ברגע האחרון ... ( cache )
- more "אל העם ופקדו שרי " :
- פרשת כי תצא / אלחנן סמט : ופקדו שרי צבאות בראש העם"..... מטרת נאום השוטרים מעשית: לאפשר את חזרתם של הפטורים מן המלחמה בשלב מוקדם זה, בטרם יפקדו שרי צבאות בראש העם , שכן החל מאותו רגע "כל ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- רעיונות לשביעי של פסח : שם, לאחר דבריו של הכהן אל הלוחמים העומדים לצאת לעזרת ה' בגיבורים, מורה התורה: "ופקדו שרי צבאות בראש העם ". ואם מצפים אנו לישועת ה' אשר תבוא כהרף עין, מדוע להעמיד שרים ... ( cache )
- שופטים התשס"ב : שאין החפץ לפניו לשנות טבעו של - "'ופקדו שרי צבאות בראש העם'... הווי אומר: הציווי למנות שרי צבאות בראש העם , ולא לסמוך על מעשה נסים (כפי שניתן היה ללמוד לכאורה באורח שגוי ... ( cache )
- פרק א' תחומי ההלכה והאגדה : כך, לדוגמה, למד רבי עקיבא מן הפסוק ופקרו שרי צבאות בראש העם - (דברים כי, ט י, (כי יש למנות שרי צבאות גם מאחורי הלוחמים, שהרי נכתבה ו' החיבור במלה ופקדו. ו' זו מתפרשת ... ( cache )
- Rambam, 1 chapter per day for Sunday, 3 Adar, 5772 - February 26... : ד) ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה, מתקנין את המערכות, ופוקדים שרי צבאות בראש העם , ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים, וכשילין של ברזל בידיהם, ... ( cache )
- דף קשר מספר 359 - חוה"מ סוכות : ופקדו שרי צבאות בראש העם . ברכות שלוחות למאיר בן שחר (ד'), שצויין כחניך מצטיין מחלקתי כקורס סמלים. פרס ההצטיינות - מאיר יישאר בביסלמ"כ כמ"כ... מתוך שבעת המסיימים את ... ( cache )
- פרשת שלח לך - המרגלים - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... החל מ"ויתכן שנאמר עוד כי יהיה זה כדרך שהמלכות עושה...";. דברים כ' ט' ד"ה וצוה ופקדו שרי צבאות בראש העם . מהי ההשקפה המשותפת המודגשת ברמב"ן בשלושת המקומות האלה? ( cache )
- דברים פרק כ : (ט): וציוה ופקדו שרי צבאות בראש העם - כי התורה תצווה בדרך הארץ, ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר. ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם, זולתי כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת, ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- רעיונות לפרשת שופטים : מדוע, אם כן מצווה התורה "ופקדו שרי צבאות בראש העם "? הרמב"ן עצמו עונה על כך ואומר: "כי התורה תצווה בדרך הארץ, ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר. ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של ... ( cache )
- קול צופיך : 26 פברואר 2011 ... "ואחר שחוזרין כל החוזרין מעורכי המלחמה מתקנין את המערכות ופוקדים שרי צבאות בראש העם ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- עידוד רוחם של חיילים היוצאים לקרב הכרוך בחילול שבת : שאחר שחזרו במלחמת הרשות כל החוזרים שהנשארים מתקנין את המערכות ופוקדין שרי צבאות בראש העם , ומעמידין מאחורי כל מערכה שוטרים חזקים וכשילין של ברזל בידיהם, וכל המבקש ... ( cache )
- סוטה מב א ג€“ ויקיטקסט : 25 ספטמבר 2008 ... אל הערפל מה לשם לשון הקודש אף כאן לשון הקודש מסתברא דלא ופקדו שרי צבאות בראש העם ואחרי כן ונגש הכהן ודבר אל העם בתר דמתקן להון הוא משמע לון: ... ( cache )
- מרן הגרי"ג אדלשטיין שליט"א: "בני הישיבות נותנים את זכות הקיום ליושבי הארץ... : ומי שעוזב את תפקידו נקרא עריק ועונשו חמור מאד, וכמו שמצינו על הפסוק (דברים כ, ט) "ופקדו שרי צבאות בראש העם ", ופירש רש"י: "שמעמידים זקיפים מלפניהם ומאחריהם וכשלים של ... ( cache )
- yeshiva.org.il - מבחנים | שופטים | פרשת שופטים ב' : מ"ומי האיש" עד "ופקדו צבאות בראש העם ". ד. מ"שמע ישראל" עד "להושיע אתכם". 19. "ואם לא תשלים עמך" עיר שלא השלימה עם ישראל, אם תניחנה ותלך מה יהיה בסופה? (ברש"י). א. ( cache )
- הפסקות לעולים לתורה : לרביעי עד: "לבד ממכריו על האבות". לחמישי עד: "תמים תהיה עם ה' אלוהיך". לששי עד: "הטיבו אשר דברו". לסמוך עד: "שרי צבאות בראש העם ". והמשלים משלים הפרשה. פרשת כי תצא: ... ( cache )
- קול התור ה א ג€“ ויקיטקסט : 28 יוני 2009 ... התגברות על כל כחות העמלקות בכח "שר צבאות" "בראש העם " ולהתנער מעמק העכור "כאשר ירים משה את ידו" וגבר ישראל ותמכו בו אהרן וחור בטוריא דתרי משיתין. ( cache )
- מסכת סוטה פרק ח : ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקבו שלעם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילין שלברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו שתחלת ניסה נפילה שנאמר נס ... ( cache )
- דף לימוד יומי : בית חגירה כותבנים אומנים היו בירושלם היו מוחקין צבאות שכן הוא שם חול במקום אחר (דברים י) ופקדו שרי צבאות בראש העם כל השמות הכתובים באבינו באברהם קודש חוץ מאחד שהוא ... ( cache )
- more "צבאות בראש העם / " :
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-19.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כ ט"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.