משנה סוטה ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ח · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

(דברים כ) והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם, ובעקבו של עם.

מעמידין זקיפין לפניהם, ואחרים מאחוריהםכ, וכשילין של ברזל בידיהן, וכל המבקש לחזור, הרשות בידו לקפח כא את שוקיו, שתחילת ניסה נפילה, שנאמר (שמואל א ד) נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם, ולהלן כב הוא אומר (שם לא) וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים וגו'.

נוסח הרמב"ם

והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות (דברים כ ט) בעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ולאחריהם וכשילים של ברזל בידיהם וכל המבקש לחזור הרשות בידן לקפח את שוקיו שתחילת ניסה נפילה שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה הייתה בעם (שמואל א ד יז) ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים וייפלו חללים בהר הגלבוע (שמואל א לא א).


פירוש הרמב"ם

והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקיבו של עם כו': שתחילת ניסה נפילה ר"ל שתחילת הנצוח אמנם מתחיל מן הניסה ואח"כ הנפילה והוא מה שאמרו אימא מפני שתחילת נפילה ניסה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ובעקבו של עם - בסופו של עם, שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס:

זקפים - גבורים ממונים לכך יט שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקפוהו:

ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם - לשמור שלא ינוסו:

כשילים - קרדומות של ברזל:

לקפח את שוקיו - לחתוך את שוקיו:

שתחלת ניסה נפילה - לשון מסורס הוא, שתחלת נפילה ניסה:

פירוש תוספות יום טוב

מעמידין זקיפין לפניהם. פירש הר"ב גבורים ממונים וכו'. וז"ל רש"י בראשם של צד המלחמה מעמידין בני אדם גבורים ממונים כו' ויזקיפו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:

ואחרים מאחוריהם. פירוש מאחורי עם המלחמה ולשון הרמב"ם בפ"ז מהל' מלכים ומעמידין מאחור כל מערכה ומערכה וכו':

לקפח. פירש הר"ב לחתוך. תרגום וערפתו ותקפיח. ערוך:

ולהלן הוא אומר כו'. דאי מקרא קמא לא סגי דכיון דכתיב וגם מגפה משמע דמלתא באפי נפשה ולא תליא בניסה. ועוד דמגפה משמעה בידי שמים יותר מדמשמע בידי אדם. ועוד דאיכא למימר שאני התם שהמבשר לעלי לא רצה להבהילו במגפה בתחילה. ולפיכך הקדים לומר ניסה שלא יהא נבהל פתאום וימות שהרי אף כשאמר כן ראה מה עלתה בו. אבל לא נשמע מהכא דניסה היא סיבת הנפילה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יט) (על הברטנורא) וז"ל רש"י, בראשם של צד המלחמה מעמידין בני אדם גבורים ממונים כו', ויזקפו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:

(כ) (על המשנה) מאחוריהם. פירוש מאחורי עם המלחמה ולשון הר"מ מאחור כל מערכה ומערכה:

(כא) (על המשנה) לקפח. פירש הר"ב לחתוך. תרגום וערפתו ותקפיח.

(כב) (על המשנה) ולהלן כו'. דאי מקרא קמא לא סגי דכיון דכתיב וגם משמע דמלתא באפי נפשה ולא תליא בניסה. ועוד דמגפה משמע בידי שמים יותר מדמשמע בידי אדם. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ובעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם:    פי' עקיבו לסוף החיל זקיפין גבורים עומדין לפניהם ואחרים מאחוריהן כלומר שתי שורות היו זקיפין לפני זקיפין שאם נמלט אחד מן הפנימיים יבוא לאחרונים ע"כ מן הערוך ערך זקף. וז"ל הרמב"ם ז"ל שם פ"ז ומעמידים מאחורי כל מערכה ומערכה שוטרים חזקים ועזים וכשילין של ברזל בידיהן הרוצה לחזור מן המלחמה הרשות בידן לחתוך את שוקו שתחילת נפילה ניסה ע"כ. ומה שפי' רע"ב ז"ל במלת זקפין הוא פירש רש"י ז"ל. ומצאתי מוגה זַקוּפִין בוי"ו:

שתחלת ניסה נפילה:    ירושלמי כיני מתנית' שתחלת נפילה ניסה וכדפי' רע"ב ז"ל ופי' רש"י ז"ל דתחלת משמע הגרמת הדבר. והכי איבעי ליה למימר כשהן נסין זו היא תחלת הנפילה ובניסה לא שייך למימר תחלה דהא ממש קא ערקי אלא מסירס הוא:


פירושים נוספים