עיקר תוי"ט על סוטה ח

משנה סוטה, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) בשעה כו'. האי דלא תני הכא נמי כיצד כדקתני פרק דלעיל מקרא ביכורים כיצד משום דהתם סליק מניה דקתני לעיל מניה ואלו נאמרין בלה"ק. תוספ':

(ב) (על המשנה) משוח כו'. מפרש בגמרא דומיא דשוטרים דכתיב ודברו השוטרים מה שוטרים בממונה ויש ממונה על גביו. אף כהן ממונה ויש ממונה על גביו. אבל כה"ג אע"פ שהמלך ממונה על גביו, מיהו בעבודה ליכא. ואימא סגן, סגן לאו ממונה הוא, שכל עוד שלא אירע פסול בכה"ג אין לסגן גדולה של כלום מן התורה ואינו אלא כעין מנוי אמרכל וגיזבר שגידלוהו אחיו הכהנים. תוספ':

(ג) (על הברטנורא) ירושלמי הרי קריאת שמע דכתיב בה ודברת בם. והיא נאמרת בכל לשון. ומשני נאמר כאן הגשה ונאמר להלן הגשה ונגשו הכהנים בני לוי מה להלן בלה"ק אף כאן בלה"ק. ואיכא דיליף הגשה הגשה מונגש משה אל הערפל. תוספ':

(ד) (על המשנה) יהודה על כו'. כשאמר יהודה על שמעון היינו נמי להיפך. ולפיכך אמר תו ולא שמעון על בנימין:

(ה) (על המשנה) וצחצוח. הוא מריטת כלי המלחמה כגון הסייף והרמחים. הר"מ והוא מלשון נחושת ממורט ענין זך ולטוש:

(ו) (על המשנה) ושפעת. לשון רבוי כמו ושפעת מים תכסך. ערוך:

(ב)

(ז) (על המשנה) אחד כו'. בגמרא ילפינן לכולהו מקראי:

(ח) (על המשנה) האוצרות. לאצור יין ושמן ותבואה. רש"י:

(ט) (על המשנה) ה' אילני. בגמרא ילפינן לכולהו מקראי:

(י) (על המשנה) אחד כו'. בגמרא ילפינן להו מקראי:

(יא) (על המשנה) שומעין כו'. כמו שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן. כלומר שהכהן אומר להן. רש"י:

(ג)

(יב) (על המשנה) בית שער. בית כניסת שער החצר להסתופף שם שומר הפתח. רש"י. כלומר ואינו ראוי לדירה אלא להסתופף לפי שעה:

(יג) (על הברטנורא) ואע"ג דבאלמנה לכה"ג כתיב לא יקח, אפ"ה אינו לוקה עד שיבעול. ועתוי"ט:

(יד) (על המשנה) וחלוצה. לכאורה יהיה חוזר, שהרי מד"ס היא הח,. לוצה לכהן הדיוט ולא שנאה א. לא משום אשגרת לישן. אבל הר"מ העתיקה. ונראה דס"ל דאינו חוזר מד"ס דהא במלחמת הרשות היא:

(ד)

(טו) (על המשנה) שאין כו'. בגמרא יליף להו. ולעבור עליו בשני לאוין:

(ה)

(טז) (על הברטנורא) כלומר דודברו השוטרים אינן דברי עצמן אלא דברי כהן והשוטר משמיע. מונגש עד ודברו כהן מדבר וכהן משמיע. מודברו עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע. מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע. גמרא:

(יז) (על המשנה) המתירא כו'. ומיהת מודו לר"ע נמי דמי שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה שחוזר כדכתיב ולא ימס את לבב אחיו כלבבו כדאיתא בגמרא:

(יח) (על המשנה) וחלוצה. הא ודאי אשגרת לישנא היא. דהא פירש הר"נ דלר"י עבירה דד"ס לא היא בכלל הירא מעבירות:

(ו)

(יט) (על הברטנורא) וז"ל רש"י, בראשם של צד המלחמה מעמידין בני אדם גבורים ממונים כו', ויזקפו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:

(כ) (על המשנה) מאחוריהם. פירוש מאחורי עם המלחמה ולשון הר"מ מאחור כל מערכה ומערכה:

(כא) (על המשנה) לקפח. פירש הר"ב לחתוך. תרגום וערפתו ותקפיח.

(כב) (על המשנה) ולהלן כו'. דאי מקרא קמא לא סגי דכיון דכתיב וגם משמע דמלתא באפי נפשה ולא תליא בניסה. ועוד דמגפה משמע בידי שמים יותר מדמשמע בידי אדם. ועתוי"ט:

(ז)

(כג) (על הברטנורא) גמרא רשות דרבנן זו היא מצוה דר"י, מצוה דרבנן זו היא חובה דר"י. ופירש"י זו היא מצוה דר"י ובאותה מלחמה שאמרו חכמים שהיא רשות ואין חתן יוצא לה אמר נמי ר"י דאין חתן יוצא לה אלא שר"י קורא אותה מצוה ונפקא מינה לפוטרו משאר מצות בעודו עסוק בה כדמפרש ואזיל. מצוה דרבנן דאמרי בה הכל יוצאין אומר נמי ר"י הכל יוצאין אלא דקרי לה חובה ולאו מידי אשמעינן בהא אלא כולה משום מצות דרשות נקטי פלוגתייהו. וע"ע:

(כד) (על הברטנורא) ותימה דכ"ע הא ס"ל העוסק במצוה פטור כו' וא"כ אפילו במלחמת מצוה לא היה רשאי להתבטל ממצוה דהא אחתן מחדרו לא קיימא פלוגתייהו כלל. ויש לפ' דה"ק וסובר שלא היה רשאי להתבטל מן המצוה הבאה לידו כשהוא עוסק במלחמה זו מפני שכבר הוא עוסק במצוה ופטור מזו הבאה לידו דמלחמה זו לאו דמצוה היא. ולפיכך לא יתבטל מהמצוה הבאה לידו: