משנה סוטה ח ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק ח · משנה ב | >>

(דברים כ) ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו וגו', אחד ^ז הבונה בית התבן, בית הבקר, בית העצים, בית האוצרות^ח.

אחד הבונה, ואחד הלוקח, ואחד היורש, ואחד שניתן לו מתנה.

(שם) ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו', אחד הנוטע הכרם ואחד הנוטע חמישה אילני ^ט מאכל, ואפילו מחמשת מינין, אחד הנוטע, ואחד המבריך, ואחד המרכיב, ואחד הלוקח, ואחד היורש, ואחד שניתן לו מתנה.

(שם) ומי האיש אשר ארש אשה וגו', אחד המארס את הבתולה^י, ואחד המארס את האלמנה, אפילו שומרת יבם.

ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה, חוזר ובא לו.

כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה ^יא וחוזרין, ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

"וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ" וְגוֹ':

אֶחָד הַבּוֹנֶה בֵּית הַתֶּבֶן,

בֵּית הַבָּקָר,

בֵּית הָעֵצִים,

בֵּית הָאוֹצָרוֹת.

אֶחָד הַבּוֹנֶה,

וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ,

וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ,

וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה.

"וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ" וְגוֹ':

אֶחָד הַנּוֹטֵעַ הַכֶּרֶם,

וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל,

וַאֲפִלּוּ מֵחֲמֵשֶׁת מִינִין;

אֶחָד הַנּוֹטֵעַ,

וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ,

וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב,

וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ,

וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ,

וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה.

"וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה" וְגוֹ':

אֶחָד הַמְּאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה,

וְאֶחָד הַמְּאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה,

אֲפִלּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם;

וַאֲפִלּוּ שָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו בַּמִּלְחָמָה, חוֹזֵר וּבָא לוֹ.

כָּל אֵלּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹּהֵן מֵעֶרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין,

וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

ודיברו השוטרים - אל העם לאמור:

"מי האיש אשר בנה בית חדש, ולא חנכו, ילך וישוב לביתו" (דברים כ ה),

אחד הבונה בית התבן,

בית הבקר, בית העצים, בית האוצרות.

אחד הבונה, ואחד הלוקח,

ואחד היורש, ואחד שניתן לו מתנה.

"ומי האיש אשר נטע כרם, ולא חיללו, ילך וישוב לביתו" (דברים כ ו),

אחד הנוטע כרם,

ואחד הנוטע חמישה אילני מאכל - אפילו מחמשת המינים,

אחד הנוטע,

ואחד המבריך, ואחד המרכיב.

אחד הלוקח,

ואחד היורש, ואחד שניתן לו במתנה.

"ומי האיש אשר אירש אישה, ולא לקחה, ילך וישוב לביתו" (דברים כ ז),

אחד המארס את הבתולה,

ואחד המארס את האלמנה - אפילו שומרת יבם.

אפילו שמע שמת אחיו במלחמה - חוזר ובא לו.

כל אלו -

שומעין את דברי כוהן מערכי המלחמה - וחוזרין,

ומספקין מים ומזון - ומתקנין את הדרכים.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

אחד הבונה ואחד הלוקח - בית בנוי, שהרי אצלו הוא חדש:

ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל - דבהכי הוי כרם, שתים כנגד שתים, ואחת יוצאת זנב:

ואפילו מחמשה מינים - מצטרפים:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ודברו השוטרים. עיין מה שכתבתי במשנה ה':

אחד הבונה בית התבן וכו'. אחד הבונה ואחד הלוקח וכו'. גמרא ת"ר אשר בנה. אין לי אלא אשר בנה. לקח וירש וניתן לו במתנה מנין ת"ל מי האיש אשר בנה בית. דמי האיש רבוי הוא. אין לי אלא בית. מנין לרבות בית התבן כו'. ת"ל אשר בנה מ"מ. דמצי למכתב מי אשר בית בנה אלא ) דרוש ביה בנה מ"מ שהרי לא הזכיר בית עדיין. והאי דכתיב בית למעוטי בית שער כו' שהם עשוים לדריסת רגל ולא ראוים לדור בהם:

בית האוצרות. לאוצר יין שמן ותבואה. רש"י:

אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל וכו'. גמרא ת"ר אשר נטע אין לי אלא נטע לקח וירש וניתן לו במתנה מנין ת"ל ומי האיש אשר נטע כרם. אין לי אלא כרם מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו משאר מינין ת"ל אשר נטע יכול שאני מרבה הנוטע ד' אילני מאכל וה' אילני סרק. ת"ל כרם דדמי לכרם. ופחות שבכרמים חמשה גפנים הם. והא דהכא תנן הנוטע כרם בהדיא וברישא לא תנן הבונה בית בהדיא. משום דהא מיהת כי נקט בית התבן הוה בית דבקרא נמי בלישנא אבל הכא כי נקט נטיעת ה' אילני מאכל. אין כרם דכתיב בקרא בלישנא. ול' הרמב"ם בחיבורו פ"ז מה' מלכים. אחד הבונה בית לישיבתו. וא' הבונה [בית התבן] בית הבקר כו':

אחד המארס את הבתולה כו'. גמ'. ת"ר אשר ארש א' המארס את הבתולה וא' המארס את האלמנה וכו' ומדלא כתיב אשר אשה ארש:

כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה. כמו שומעין מערכי מלחמה דברים של כהן. כלומר שהכהן אומר להן. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ז) (על המשנה) אחד כו'. בגמרא ילפינן לכולהו מקראי:

(ח) (על המשנה) האוצרות. לאצור יין ושמן ותבואה. רש"י:

(ט) (על המשנה) ה' אילני. בגמרא ילפינן לכולהו מקראי:

(י) (על המשנה) אחד כו'. בגמרא ילפינן להו מקראי:

(יא) (על המשנה) שומעין כו'. כמו שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן. כלומר שהכהן אומר להן. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ודברו השומרים אל העם לאמר: בגמ' מפי אביי דמונגש הכהן עד להושיע אתכם כהן משוח מדבר והוא עצמו משמיע: [הגה"ה הרמב"ם ז"ל מפרש כהן אחר ומודברו השוטרים עד ויספו כהן מדבר ושוטר משמיע ומויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע. והרמב"ם ז"ל מפרש שוטר אחר].

ואחד הלוקח: וכו'. דכתיב ומי האיש אשר בנה. וה"מ למיכתב מי אשר בנה האיש למה לי רבוייא היא. ומדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מ"מ שהרי לא הזכיר בית עדיין והאי דכתיב בית למעוטי בית שער אכסדרה ומרפסת שהן עשויין לדריסת רגל ולא ראויין לדור בהן. ומדכתיב ומי האיש אשר נטע ולא כתיב ומי אשר נטע האיש רבוייא הוא לרבות לוקח ויורש וכו' ומדלא כתיב אשר כרם נטע דרוש ביה נמי נטע מ"מ ואפי' אינן כרם שהרי לא הזכיר כרם עדיין ובלבד שיהא חמשה אילני מאכל דומיא דכרם שפחות שבכרמים חמש גפנים הם ראב"י אומר כרם כמשמעו למעוטי כל שאר אילנות:

בית התבן: וכו' משום דאיקרו בית שראוין לדירה אבל בית שער אכסדרה מרפסת שאין ראויין לדירה לא הכי מוכח מן הברייתא:

אחד הבונה: וכו'. תוס' ר"פ דם חטאת:

אחד הנוטע ואחד המבריך: תוס' דפ"ק דקדושין דף ל"ו:

ואחד המרכיב: שני אילנות שזה פירותיו גסין וזה פירותיו דקין דהוו ממין אחד זה בזה והיא הרכבת היתר דאיתוקמת מתני' בה רש"י ז"ל. ובגמ' האי הרכבת היתר ה"ד אילימא ילדה בילדה תיפוק לי דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה אלא ילדה בזקנה הא אמר מר וכו' ומשני א"ר ירמיה לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות שהיא פטורה מן הערלה. רב נחמן בר יצחק אמר במרכיב אילן בירק דלא בעי למיהדר משום קמא שכבר הוא אילן זקן והאי תנא דמתיר להרכיב אילן בירק הוא רשב"ג משום ר' יהודה בן גמדא איש כפר עכו:

ואפילו מחמשת המינין: מינין צריך להיות וההֵא טעות:

אפי' שומרת יבם: ירוש' אפי' שומרת יבם לחמשה אחין וכן בבבלי ג"כ:

ה"ג כל אלו שומעין דברי כהן: מערכי מלחמה וחוזרין. כמו שומעין מערכי מלחמה דברים של כהן כלומר שהכהן אומר להם רש"י ז"ל. ורצה לומר שהלשון מסורס במשנה. וכתוב הר"ס ז"ל ונראה מכח לשון רש"י ז"ל ומכח לשון הברייתא הכתובה לעיל ריש פירקין שהגירסא היא מַעְרְכֵי ולא מֵעוֹרְכֵי וכן נמצא בכל הנוסחאות בלא וי"ו. אמנם נמצאת גירסא שיש בה כל אלו ששומעין דברי כהן מערכי המלחמה חוזרין. והנראה יותר נכון הוא לגרוס מֵעַרְכֵי המלחמה וכן יש לגרוס במשז"ל עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה עכ"ל ז"ל. והחכם ה"ר יהוסף ראיתי שנקד מַעֶרְכֵי העין בסגול וקרובין דברי שניהם ז"ל אלו לאלו:

וחוזרין ומספקין: כלומר אלו החוזרין צריכין לעסוק בספוק מים ומזון להולכים למלחמה: