משנה סוטה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


סוטה פרק ח: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק שמיני ("משוח מלחמה") · >>

פרקי מסכת סוטה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם, בלשון הקודש היה מדבר, שנאמר (דברים כ) והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן, זה כהן משוח מלחמה.

ודבר אל העם, בלשון הקדש.

ואמר אליהם (שם) שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, ולא על אחיכם, לא יהודה על שמעון, ולא שמעון על בנימין, שאם תפלו בידם ירחמו עליכם, כמה שנאמר (דברי הימים ב כח) ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסֻכּום וינהלום בחמורים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון.

על אויביכם אתם הולכים, שאם תפלו בידם אין מרחמין עליכם.

(דברים כ) אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו וגו'.

אל ירך לבבכם, מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות.

אל תיראו, מפני הגפת תריסין ושפעת הקלגסין.

אל תחפזו, מקול קרנות.

אל תערצו, מפני קול צווחות.

כי ה' אלהיכם ההולך עמכם, הן באין בנצחונו של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום.

פלשתים באו בנצחונו של גלית, מה היה סופו, לסוף נפל בחרב ונפלו עמו.

בני עמון באו בנצחונו של שובך, מה היה סופו, לסוף נפל בחרב ונפלו עמו.

ואתם אי אתם כן.

כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם וגו', זה מחנה הארון.

משנה ב[עריכה]

(דברים כ) ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו וגו', אחד הבונה בית התבן, בית הבקר, בית העצים, בית האוצרות.

אחד הבונה, ואחד הלוקח, ואחד היורש, ואחד שניתן לו מתנה.

(שם) ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו', אחד הנוטע הכרם ואחד הנוטע חמישה אילני מאכל, ואפילו מחמשת מינין, אחד הנוטע, ואחד המבריך, ואחד המרכיב, ואחד הלוקח, ואחד היורש, ואחד שניתן לו מתנה.

(שם) ומי האיש אשר ארש אשה וגו', אחד המארס את הבתולה, ואחד המארס את האלמנה, אפילו שומרת יבם.

ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה, חוזר ובא לו.

כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין, ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים.

משנה ג[עריכה]

ואלו שאינן חוזרין, הבונה בית שער, אכסדרה, ומרפסת.

הנוטע ארבעה אילני מאכל, וחמישה אילני סרק.

המחזיר את גרושתו, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, לא היה חוזר.

רבי יהודה אומר, אף הבונה בית על מכונו, לא היה חוזר.

רבי אליעזר אומר, אף הבונה בית לבנים בשרון, לא היה חוזר.

משנה ד[עריכה]

ואלו שאין זזין ממקומן, בנה בית וחנכו, נטע כרם וחיללו.

הנושא את ארוסתו, הכונס את יבמתו, שנאמר, (דברים כד) נקי יהיה לביתו שנה אחת.

לביתו, זה ביתו.

יהיה, זה כרמו.

ושימח את אשתו, זו אשתו.

אשר לקח, להביא את יבימתו.

אינן מספקין מים ומזון ואינן מתקנין את הדרכים.

משנה ה[עריכה]

(דברים כ) ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו.

רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב, כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.

רבי יוסי הגלילי אומר, ירא ורך הלבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו, לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזור בגללן.

רבי יוסי אומר, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין, הרי הוא הירא ורך הלבב.

משנה ו[עריכה]

(דברים כ) והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם, ובעקבו של עם.

מעמידין זקיפין לפניהם, ואחרים מאחוריהם, וכשילין של ברזל בידיהן, וכל המבקש לחזור, הרשות בידו לקפח את שוקיו, שתחילת ניסה נפילה, שנאמר (שמואל א ד) נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם, ולהלן הוא אומר (שם לא) וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים וגו'.

משנה ז[עריכה]

במה דברים אמורים? במלחמת הרשות.

אבל במלחמת מצוה, הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים? במלחמת מצוה.

אבל במלחמת חובה, הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה סוטה ח ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר שנאמר והיה כקורבכם אל המלחמה וניגש הכוהן (דברים כ ב) זה כוהן משוח מלחמה ודיבר אל העם (שם) בלשון הקודש ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם (דברים כ ג) על אויביכם לא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תיפלו בידם ירחמו עליכם כמו שנאמר להלן ויקומו האנשים אשר ניקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל (דברי הימים ב כח טו) על אויביכם אתם הולכים שאם תיפלו בידם אינן מרחמין עליכם אל יירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם (דברים כ ג) אל יירך לבבכם מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות אל תיראו מפני הגפת תריסין ושפעת עקלגסין אל תחפזו מפני קול הקרנות אל תערצו מפני קול הצווחה כי ה' אלוהיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם (דברים כ ד) הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום פלשתים באו בנצחונו של גלית מה היה בסופו סופו שנפל בחרב והם נפלו עימו בני עמון באו בנצחונו של שובך מה היה בסופו סופו שנפל בחרב והם נפלו עימו אבל אתם אין אתם כן אלא כי ה' אלוהיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם זה מחנה ארון (ב) ודיברו השוטרים אל העם לאמור מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו (דברים כ ה) אחד הבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו מתנה ומי האיש אשר נטע כרם ולא חיללו ילך וישוב לביתו (דברים כ ו) אחד הנוטע כרם ואחד הנוטע חמישה אילני מאכל אפילו מחמשת המינים אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב אחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו במתנה ומי האיש אשר אירש אישה ולא לקחה ילך וישוב לביתו (דברים כ ז) אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה אפילו שומרת יבם אפילו שמע שמת אחיו במלחמה חוזר ובא לו כל אלו שומעין את דברי כוהן מערכי המלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים.

(ג) ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת הנוטע ארבעה אילני מאכל או חמישה אילני סרק המחזיר את גרושתו אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא היה חוזר רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר רבי אלעזר אומר אף הבונה בית לבנים בשרון לא היה חוזר.

(ד) אלו שאינן זזין ממקומן בנה בית וחינכו נטע כרם וחיללו הנושא את ארוסתו והכונס את יבמתו שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת (דברים כד ה) זה ביתו יהיה זה כרמו ושימח את אשתו (שם) זו אשתו אשר לקח (שם) להביא את יבמתו אין מספקין מים ומזון ואין מתקנין את הדרכים.

(ה) ויספו השוטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו (דברים כ ח) רבי עקיבה אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכל לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זה שהוא מתיירא מן העבירות שבידו לפיכך תלת לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן רבי יוסי אומר אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין זה הוא הירא ורך הלבב.

(ו) והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות (דברים כ ט) בעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ולאחריהם וכשילים של ברזל בידיהם וכל המבקש לחזור הרשות בידן לקפח את שוקיו שתחילת ניסה נפילה שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה הייתה בעם (שמואל א ד יז) ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים וייפלו חללים בהר הגלבוע (שמואל א לא א).

(ז) במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה (יואל ב טז) אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה.

פירושים[עריכה]