ברטנורא על סוטה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

משוח מלחמה - ודבר אל העם בלשון הקודש. נאמר כאן (דברים כ) ודבר אל העם, ונאמר להלן (שמות יט) משה ידבר , מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש:

לכל כושל - כל הכושלים שאינן יכולין ללכת ברגליהן:

הגפת תריסין - הכאת המגינים זו בזו להשמיע קול ולאיים:

הקלגסין - מקלות שראשיהן עקומים ומכין בהם על גבי אבנים והם מנתזים על האויבים:

שובר - שר צבא הדרעזר בשמואל (ב י טז):

(ב)

אחד הבונה ואחד הלוקח - בית בנוי, שהרי אצלו הוא חדש:

ואחד הנוטע חמשה אילני מאכל - דבהכי הוי כרם, שתים כנגד שתים, ואחת יוצאת זנב:

ואפילו מחמשה מינים - מצטרפים:

(ג)

אילני סרק - כגון ארזים ושקמים שאינם עושים פרי:

והמחזיר את גרושתו - ואירסה, אינו חוזר, שאינה חדשה לו, וקרא כתיב אשה חדשה:

אלמנה - ואירסה כהן גדול, אינו חוזר בשבילה, דכתיב ולא לקחה , והיה אפשר לומר ולא לקח, מאי לקחה, שתהא ראויה לו ללקיחה:

על מכונו - סתרו ובנאו כמדה ראשונה. אינו חושור, דלאו חדש הוא, וגרע מהלוקח והיורש:

הבונה בית לבנים בשרון - מקום הוא ששמו שרון, ואין הקרקע שלו יפה ללבנים, ולא הוי דבר של קיימא, שהיו צריכין לחדשה שני פעמים כל שבע שנים:

(ד)

ואלו שאין זזין ממקומן - דהנך דלעיל הולכים עד הגבול ושם שומעין דברי כהן וחוזרים מן המערכה לתוך ארץ ישראל ואין חוזרין לבתיהן אלא עוסקים לספק מים ומזון להולכים למלחמה. ואלו אין זזין ממקומן ואפילו ללכת עד הספר ולשוב על פי כהן:

הבונה בית וחנכו - ולא דר בו עדיין שנה. וכן הנוטע כרם וחללו, ועדיין לא עברה שנה רביעית שלימה עליו:

נקי יהיה לביתו - בשביל ביתו:

יהיה - לריבויא הוא. הוסיף לך הכתוב הויה אחרת להיות כזו:

(ה)

ויספו השוטרים - על דברי כהן :

בקשרי המלחמה - כשמתקשרין לעמוד צפופין שלא יפרקום אויבים:

לפיכד - שהירא זהו הירא מעבירות שבידו, תלתה תורה בבנה ונטע ואירס לחזור בגללן, כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:

ר' יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו' - לר' יוסי הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר. ולר' יוסי עד שיעבור על דברי תורה, דומיא דאלמנה לכהן גדול:

(ו)

ובעקבו של עם - בסופו של עם, שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס:

זקפים - גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקפוהו:

ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם - לשמור שלא ינוסו:

כשילים - קרדומות של ברזל:

לקפח את שוקיו - לחתוך את שוקיו:

שתחלת ניסה נפילה - לשון מסורס הוא, שתחלת נפילה ניסה:

(ז)

בד"א - שחוזרים מן המערכה, ויש שאין זזין ממקומם. במלחמת הרשות:

אבל מלחמת מצוה הכל יוצאים - מלחמת א"י ומלחמת עמלק הכל מודים שהיא חובה והכל יוצאים בה. ומלחמת בית דוד שהיא לרווחה להרחיב גבול ישראל ולקחת מס מהעמים כגון מלחמת ארם נהרים וארם צובה, הכל מודים שהיא רשות. לא נחלקו ת"ק ורבי יהודה אלא במלחמה שנלחמים ישראל עם אויביהם כדי שלא יתגברו עליהם ויצרו להם. ת"ק קרי לה מלחמת רשות וסובר שאין אדם רשאי להתבטל מן המצוה כדי להלחם במלחמה כזו . ור' יהודה סבר שגם זו מלחמת מצוה, מאחר שהוא להושיע את ישראל מיד שונאיהם, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואין הלכה כר' יהודה: