רמב"ם על סוטה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רמב"ם · על סוטה · ח · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

ודברו השוטרים אל העם ואמרו מי האיש כו': אמר במשוח מלחמה ודבר אל העם ואמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. וצחצוח חרבות הוא מריטת כלי המלחמה כגון הסייף והרמחים. והגפת התריסין הכאת המגינים זה עם זה. ושפעת הקלגסים העמדת השרביטין שראשיהן עקומין והם מקלות מכין בהם האבנים וע"י כך קופצין ומכין בקרסול האנשים והסוסים ומפילין גבורתן וכחן:


משנה ג[עריכה]

ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער אכסדרה כו': כתוב בתורה אשר בנה בית ר"ל בנה בית הראוי לדירה [לדור]. ואמר אשר לקח אשה אשה שלקחה לפי מה שמחייב הדין. ובית לבנים בשרון מפני שמחדשין אותו פעמיים בשבוע. ואין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' אליעזר:

משנה ד[עריכה]

ואלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו כו': מה שאמר שאינן זזין ממקומן רוצה לומר שהן אינן חייבין לצאת מבתיהם לעורכי המלחמה ואח"כ יחזרו כמו אלו שקדם זכרם אלא שאינם חייבין לטרוח בשום פנים שנה שלימה.

משנה ה[עריכה]

ויספו השוטרים לדבר אל העם וגו' ר"ע אומר הירא כו': רבי יוסי הגלילי אומר המתיירא מן העבירות בין שהיו עבירות דאורייתא בין עבירות דרבנן ר' יוסי אומר עבירות דאורייתא בלבד ולכך אמר אלמנה לכ"ג וכו'. והלכה כר"ע:

משנה ו[עריכה]

והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקיבו של עם כו': שתחילת ניסה נפילה ר"ל שתחילת הנצוח אמנם מתחיל מן הניסה ואח"כ הנפילה והוא מה שאמרו אימא מפני שתחילת נפילה ניסה.

משנה ז[עריכה]

בד"א במלחמות הרשות אבל במלחמות מצוה הכל יוצאים כו': אין מחלוקת ביניהן שמלחמת שבעה עממין ומלחמת עמלק חובה ואין מחלוקת ביניהן שהריגת שאר אנשי המקומות משאר האומות רשות ואמנם מחלוקתם בהריגת ההורגים אותם ולהחליפם עד שלא יהרגו ישראל ולא ילחמו בארצם תנא קמא קורא לזה רשות ור' יהודה קורא לזאת ההריגה מצוה ולפי דעת רבי יהודה מי שהיה מתעסק בזאת ההריגה או בענינה פטור מן המצוה לפי שהעיקר אצלנו כמו שידעת העוסק במצוה פטור מן המצוה על דעת תנא קמא אינו עוסק במצוה. ואין הלכה כר' יהודה: