ביאור:קרבנות מלחמה וקרבנות מזבח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שני פסוקים בספר תהלים מתייחסים לדברים שה' לא רוצה:

(תהלים נא יח): "כי לא תחפץ זבח ואתנה, עולה לא תרצה . זבחי אלהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה."
(תהלים קמז י): "לא בגבורת הסוס יחפץ , לא בשוקי האיש ירצה . רוצה ה' את יראיו, את המיחלים לחסדו."

מלבד הדמיון הצורני והמילולי בין הפסוקים, נראה שיש ביניהם גם דמיון עקרוני: שניהם, לכאורה, לא מדוייקים!

הפסוק הראשון לא מדוייק, כי ה' כן רוצה קרבנות - הוא הרי ציווה בפירוש בתורה להקריב קרבנות (למשל שמות יב, ויקרא ד-ה, במדבר כח-כט ועוד) . ה' גם שלח נביאים שהוכיחו את בני ישראל על כך שהם מזלזלים במקדש (ספר חגי) ובקרבנות (ספר מלאכי) .
הפסוק השני לא מדוייק, כי ה' כן רוצה שאנשים יילחמו - יש בתורה מצוות מפורשות על מלחמה (למשל דברים ב כד, ועוד) , וגם על דרכים לניהול מלחמה יעילה בדרך הטבע (דברים כ ט 13 20, יהושע ח ב ועוד) . ע"פ חוקי הטבע שה' בעצמו קבע, כדי לנצח במלחמה יש צורך באמצעי מלחמה (כגון "גבורת הסוס") ובכוח פיסי ("שוקי האיש"), וכשהתורה מצווה להילחם, יש לקיים מצוה זו כמו שמקיימים כל מצוה אחרת, באופן הטוב ביותר האפשרי בדרך הטבע.

ייתכן שיהיה לנו קל יותר להבין את הפסוקים אם נסביר אותם יחד. נציע שני הסברים:

1. הקצנה לצורך חינוך

ייתכן שמשמעות המושג "לא רוצה" היא "לא רוצה בעדיפות ראשונה" או "זה לא העיקר בשבילו", כלומר יש דברים חשובים יותר:

בפסוק הראשון - ה' רוצה יותר "רוח נשברה, לב נשבר ונדכה": חשוב לו יותר שהחוטא ישבור את מחשבותיו הרעות ויצטער על עוונותיו, מאשר שיקריב קרבנות לכפרה; אבל גם הקרבנות חשובים: " "אין עיקר חפצך בזבח ומתן" " (מצודת דוד) .

בפסוק השני - ה' רוצה יותר "את יראיו, את המייחלים לחסדו": חשוב לו יותר שהלוחמים ייראו אותו ויבטחו בו מאשר שישקיעו בסוסים ובכוח פיסי; אבל גם הסוסים והכוח הם חשובים.

המשורר הקצין וכתב שה' "לא רוצה", אולי משום שראה שבני ישראל טועים בסדרי העדיפויות, הופכים את העיקר לטפל ואת הטפל לעיקר, ורצה להדגיש את ההבדל שבין העיקר לטפל:

הפסוק הראשון מכוון לאנשים שחושבים, שאפשר לכפר על חטאים בקרבנות בלבד, כמו בני ישראל בזמן ירמיהו, שחשבו שבית המקדש יגן עליהם גם אם יעשו פשעים גדולים (ראו ירמיהו ז) .
הפסוק השני מכוון לעמים שחושבים, שאפשר לשמור על הביטחון בכוח הצבא הנשק בלבד, כמו אנשים מסויימים בימינו.

2. זבח רשעים תועבה

וייתכן שמשמעות המושג "לא רוצה" היא, כפשוטו, "לא רוצה בכלל", אלא שהפסוקים מתייחסים רק לרשעים:

בפסוק הראשון - ה' לא רוצה שאדם רשע, שחטא במזיד ועדיין לא עשה תשובה בליבו, יקריב לו קרבנות, כמו שנאמר במשלי "זבח רשעים תועבה" ( פירוט ); " "שאין זבח חטאת בא על המזיד" " (רש"י) .

בפסוק השני - ה' לא רוצה שעם רשע, שאינו ירא את ה', ישקיע באמצעי לחימה ובאימונים (יש לכך השלכות לגבי תקציב הביטחון במדינה, ואכמ"ל).

המסקנה המעשית משני הפירושים היא זהה: כשאדם או עם מגיע למסקנה שהוא רשע, הוא צריך קודם-כל לעשות תשובה ולתקן את דרכיו, ורק לאחר מכן להשקיע בקרבנות או בכלי נשק; אם יחליף את הסדר, לא יהיה רצוי לה'.

פסוקים נוספים

נאום דוד

לפני שהרג אותו באבן, אמר דוד לגלית ולכל הצופים (שמואל א יז מז): "וידעו כל הקהל הזה, כי לא בחרב ובחנית יהושיע ה', כי לה' המלחמה, ונתן אתכם בידנו"; לפי חלק מהפירושים ( פירוט ), הדברים מכוונים לאנשים שמאמינים בה', אלא שהם חושבים שה' מושיע רק באמצעות כלי נשק מעשה ידי אדם; ודוד אומר להם שה' לא מושיע באמצעים אלה. אולם, דוד עצמו השתמש בכלי נשק (קלע ואבן), ואף בחרב:

(שמואל א יז נא): "וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו..."

אם כך, מדוע דוד אמר שה' לא יושיע בחרב ובחנית?

1. לפי הפירוש הראשון, אפשר לפרש שהכוונה היא "א‎מנם החרב והחנית חשובים, אבל הם לא העיקר"; דוד הקצין את הדברים וכתב שה' יושיע "לא בחרב ובחנית" כלל, כי באותה תקופה, הפלשתים התגאו בכך שיש להם כלי נשק ולבני ישראל אין; הם חשבו שאפשר לנצח במלחמה בכוח הנשק בלבד, זה הדבר היחיד שיש לו חשיבות. גם בעם ישראל היו אנשים שחשבו שהנשק הוא העיקר ( פירוט ). כדי להבהיר להם את סדר העדיפויות הנכון, טען דוד טענה קיצונית ואמר שלחרב ולחנית, כביכול, אין חשיבות כלל, למרות שלמעשה יש להם חשיבות כלשהי.

2. לפי הפירוש השני, הכוונה היא שאכן ה' לא יושיע בחרב ובחנית כלל, אך הפסוק מכוון בפרט לרשעים - לפלשתים, שרצו לשעבד את עם ישראל. לרשעים אכן אסור להחזיק נשק, זו תועבה בדיוק כמו ש"זבח רשעים תועבה", ולכן ה' לא יושיע את הרשעים האוחזים בחרב וחנית. אולם, כשהעם צדיק וירא ה', הוא צריך להחזיק נשק, והנשק יועיל לו.

===ה' לא רוצה קרבנות

שמואל א טו כב: " "ויאמר שמואל: החפץ לה' בעלות וזבחים כשמע בקול ה'?! הנה שמע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים" "" "
(ישעיהו א יא): "למה לי רב זבחיכם יאמר ה'? שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי"
(ירמיהו ז ד): "אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה"
(תהלים מ ז): "זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת"

===ה' לא מושיע בנשק

תהלים לג טז: " "אין המלך נושע ברב חיל, גבור לא ינצל ברב כח. שקר הסוס לתשועה, וברב חילו לא ימלט. הנה עין ה' אל יראיו, למיחלים לחסדו. להציל ממות נפשם, ולחיותם ברעב." "" "" "

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/rcon1