סוטה מד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · סוטה · מד א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

אמת תופס ארבע אמות לטומאה ותנא תונא חצר הקבר העומד בתוכה טהור והוא שיהו בה ארבע אמות דברי בית שמאי ב"ה אומרים בארבעה טפחים במה דברים אמורים שפתחה מלמעלה אבל פתחה מן הצד דברי הכל ארבע אמות כלפי לייא אדרבה מן הצד מידריד ונפיק מלמעלה אי אפשר דלא מאהיל אלא במה דברים אמורים שפתחה מן הצד אבל פתחה מלמעלה ארבע אמות והני מילי חצר הקבר דמסיימא מחיצתא אבל מת בעלמא תפיס:

(דברים כ, ז) מי האיש אשר ארש אשה כו:

ת"ר אשר ארס (ב)אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואחד שומרת יבם ואפילו חמשה אחין ומת אחד מהם במלחמה כולן חוזרין (דברים כ, ז) לא לקח ולא לקחה פרט לאלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לימא דלא כרבי יוסי הגלילי דאי רבי יוסי הגלילי הא אמר (דברים כ, ח) הירא ורך הלבב זה המתיירא מעבירות שבידו אפילו תימא ר' יוסי הגלילי כדרבה דאמר רבה גלעולם אינו חייב עד שיבעול מה טעם לא יקח משום לא יחלל משום הכי אינו לוקה עד שיבעול תנו רבנן אשר בנה אשר נטע אשר ארש דלימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה ואף שלמה אמר בחכמתו (משלי כד, כז) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך הכן בחוץ מלאכתך זה בית ועתדה בשדה לך זה כרם אחר ובנית ביתך זו אשה ד"א הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ועתדה בשדה לך זה משנה אחר ובנית ביתך זה גמ' ד"א הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה ועתדה בשדה לך זה גמרא אחר ובנית ביתך אלו מעשים טובים ר' אליעזר בנו של ר"י הגלילי אומר הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה וגמרא ועתדה בשדה לך אלו מעשים טובים אחר ובנית ביתך דרוש וקבל שכר:

ואלו שאינן חוזרין הבונה בית שער כו':

תנא אם הוסיף בו דימוס אחד חוזר:

ר' אליעזר אומר אף הבונה בית לבנים בשרון לא היה חוזר:

תנא מפני שמחדשין אותו פעמים בשבוע:

ואלו שאין זזין ממקומן בנה בית חדש וחנכו וכו':

תנו רבנן (דברים כד, ה) אשה חדשה אין לי אלא אשה חדשה אלמנה וגרושה מנין תלמוד לומר אשה מכל מקום אם כן מה ת"ל אשה חדשה מי שחדשה לו יצא מחזיר גרושתו שאין חדשה לו ת"ר (דברים כד, ה) לא יצא בצבא יכול בצבא הוא דלא יצא אבל יספיק מים ומזון ויתקן הדרכים תלמוד לומר (דברים כד, ה) ולא יעבור עליו לכל דבר יכול שאני מרבה אף הבונה בית ולא חנכו נטע כרם ולא חללו ארס אשה ולא לקחה ת"ל עליו עליו אי אתה מעביר אבל אתה מעביר על אחרים ומאחר דכתב לא יעבור לא יצא בצבא למה לי הלעבור עליו בשני לאוין:

מתני' (דברים כ, ח) ויספו השוטרים לדבר אל העם וגו' ר' עקיבא אומר הירא ורך הלבב וכמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתיירא מן העבירות שבידו לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן רבי יוסי אומר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין הרי הוא הירא ורך הלבב (דברים כ, ט) והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקיבו של עם זמעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו

רש"י[עריכה]


מת תופס ארבע אמות לטומאה - חכמים גזרו שיהא המת מטמא כל הנכנס בארבע אמותיו כדי שלא ירגילו אוכלי טהרות ליקרב לו ויהא סבור שלא האהיל ויש לחוש שמא יפשוט ידו ויאהיל ולאו אדעתיה:

ותנא תונא - וכן תני תנא דידן במשנה הנשנית בינינו בבית המדרש בסדר טהרות (אהלות פט"ו מ"ח):

חצר הקבר - שלפני המערה כדאמר סדר בנין הקברות בבבא בתרא (דף ק:) שעושין מערות גדולות של. שש על שש וחופר בכותליה סביב כוכין ארוכות כמדת המת ותוחבו לתוכן והמערה מקורה בתקרה וכיסוי ועושה גומא רחבה בצד המערה ופותח פי המערה לתוך הגומא בכותל המערה כמין פתח ואותה גומא היא חצר הקבר:

העומד בתוכו טהור - כל מקום שהוא עומד בה טהור דכיון דמערה חלוקה הימנה ומחיצותיה ניכרות לא גזור רבנן במתים שבתוכה שיתפסו ד' אמות סביבותיה לצד המערה דכי גזור רבנן ארבע אמות במת המוטל באויר וכגון למעלה אצל גג המערה כדי להרחיק את האדם מלהאהיל על הטומאה אבל כאן יש היכר:

והוא שיש בה ארבע אמות - הוא דחשיבא מקום לעצמה אבל פחות מכאן בטלה אצל המערה ולא חשיבא . למיהוי מקום לעצמה:

וב"ה אומרים ארבעה טפחים - הוי מקום חשוב בכל דוכתא:

במה דברים אמורים - ב"ה אמרו ליה:

כשפתחה של חצר למעלה - שאין לה כניסת מדרון במעלות מן הצד אלא כשיורדין לה קופצין לה וכשעולין מתוכה מטפס ועולה ולקמן פריך איפכא מיסתברא:

כלפי לייא - כנגד איפוא הפכת דבריך לייא איפוא כדאמר בברכות (דף נח.) כגני לייא כדים שבורים להיכן הולכים איפכא מסתברא מן הצד כשעשוי לחצר מדרון לצאת דרך צדדים איכא למימר כיון דלא גזור רבנן ארבע אמות במחיצות ניכרות סגי להאי חצר בארבעה טפחים והעומד בה הרי זה טהור שאין לנו במה לטמאו דאינו צריך לטפס ולעלות שיפשוט זרועותיו ויאהיל וכנפיו על חלל הפתח דכי נפיק מידדי ונפיק נשמט ונמשך לו מן הפתח של מערה לצד פתח של חצר ויוצא לו:

מלמעלה אי אפשר דלא מאהיל - כיון דאינו אלא ארבעה טפחים אי אפשר לו לפרוש כנפיו ולטפס ולעלות אלא אם כ'. מאהיל על חלל הפתח:

והני מילי כו' - השתא מהדר לפרושי סייעתיה מהכא מדאיצטריך למיתני העומד לתוכו טהור ש"מ הני מילי חצר הקבר דמסיימא מחיצתא דמערה לחודיה ודחצר לחודיה . ויש היכר בדבר אבל מת בעלמא המוטל באויר מודו בית הלל דתפיס ארבע אמות מדאיצטריך למיתני העומד לתוכו טהור דאי בעלמא לא גזור למה לי לאשמועינן הכא דטהור:

ואפי' היא לו שומרת יבם - שלא קדשה הוא אלא מכח אחיו באה לו:

לקחה - מדלא כתיב לקח מיעוטא הוא למעוטי לקיחת איסור:

כדרבה - דאמר אין עבירה בקידושין עד שיבעול שיביא זרעו או את האשה לידי חילול וממזרת ונתינה אין עבירה . בקידושין דלא כתיב ביה לא יקח אלא לא יבא ולא תתחתן אבל אלמנה כתיב בה לא יקח וקיחה היינו קידושין ואיצטריך דרבה דלא תימא מקידושין עבד ליה איסור:

ונתינה - מן הגבעונים דכתיב בהו ויתנם יהושע לחוטבי עצים (יהושע ט) והן משבעה אומות:

ועתדה בשדה לך ונצבה - בשדה מלאכתך לך:

גמרא - לתת סברא להבין בטעמי המשנה והלכה כדברי מי:

אם הוסיף בו דימוס אחד - שורה של אבנים או בגובה או בעובי תו לא הוי על מכונו וקרינא ביה חדש:

שמחדשין אותו - שאינו מתקיים:

בשבוע - בשמיטה:

אין לי אלא חדשה - בתולה:

אלמנה וגרושה - מאחר ונשאה זה:

יכול אף בנה בית - חדש ולא חנכו יהא כזה שיהא נקי מן הכל:

מתני' ויספו השוטרים - על דברי כהן:

בקשרי - כשמתקשרים לעמוד צפופים שלא יפרידום אויבים:

לפיכך - שהירא זהו הירא מעבירות תלה התורה בנה ונטע ואירס לחזור . בגללן כדי שיתלה בכך החזרה ולא יתבייש לומר מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר:

ר' יוסי אומר כו' - בגמרא מפרש במאי פליג אדרבי יוסי הגלילי:

ובעקבו של עם - בסופו של עם שעומדים שלא יחזרו אחרונים לאחריהם לנוס:

מעמידין זקיפין מלפניהם - בראשה של צד המלחמה מעמידין בני אדם גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקיפוהו ויגבירו את אנשי הצבא בדבריהם:

[ואחרים] - ואנשים אחרים מאחריהם:

וכשילין של ברזל בידיהם - לשמור שלא ינוסו וכשילין כעין חצין שקורין ווריי"ש (וירי"ש: חיצים מסתובבים [ובספר מעיר הרב קטן שאפשר שהיא מין אַלָּה הדומה הן לעץ של החץ והן לסרגל, עיי"ש]) :

תוספות[עריכה]

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/סוטה/פרק ח (עריכה)

כה א מיי' פ"ג מהל' אבל הלכה יג , סמג לאוין רלה , טור ושו"ע יו"ד סי' שעא סעיף ה:

כו ב מיי' פ"ו מהל' טומאת מת הלכה ט וע"ש בכסף משנה:

(ב) מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ז:

כז ג מיי' פ"טו מהל' איסורי ביאה הלכה ב , ומיי' פ"יז מהל' איסורי ביאה הלכה ב:

כח ד מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה יא:

כט ה מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה יא:

ל ו מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה טו:

לא ז מיי' פ"ז מהל' מלכים הלכה ד: